קנדה עקבה בחשאי אחר כמעט כל תושבי המדינה בחסות מגפת הקורונה

הממשלה הפדרלית בקנדה הודתה כי עקבה בחשאי אחר 33 מיליון טלפונים של תושבי המדינה במהלך הסגר בעקבות מגפת הקורונה.

הממשלה בקנדה עקבה אחר עשרות מיליוני תושבים (צילום: Shutterstock)

הסוכנות לבריאות הציבור של קנדה, PHAC, עקבה בחשאי אחר המכשירים על מנת להעריך את "היענות הציבור במהלך הסגר" – כך הודתה המחלקה בשבוע שעבר. כל אוכלוסיית קנדה, יש לציין, מונה 38 מיליון בני אדם, על פי נתונים של המרכז לסטטיסטיקה של קנדה.

"בשל הדחיפות של המגפה, ה-PHAC אספו והשתמשו בנתוני הנייד, כגון נתוני מיקום, במהלך הצעדים שננקטו בגלל הקורונה", מסר דובר ל-National Post. סוכנות הבריאות הקנדית השתמשה בנתוני המיקום כדי להעריך את אפקטיביות הסגרים ועל מנת "להבין את הקשרים האפשריים בין תנועת אוכלוסיות בתוך קנדה להתפשטות נגיף הקורונה".

עוד ציין הדובר, ששוחח באנונימיות עם העיתון, כי ה-PHAC רכש נתוני מיקום ותנועה מענקית הטלקום הקנדית, Telus. הוא אמר כי הסוכנות העניקה חוזה לחברת הטנכנלוגיה כדי "לספק נתונים מצטברים לא מזוהים" של מגמות תנועה בקנדה.

כמו כן, נציג הממשל הודה כי ארגון הבריאות מתכנן להמשיך לעקוב אחר תנועת התושבים במדינה לפחות בחמש השנים הבאות, כדי לשלוט ב"מחלות זיהומיות אחרות, מניעת מחלות כרוניות ובריאות נפשית".

"מגיעות עדויות ממקורות רבים, ממדינות ברחבי העולם, שמה שנראה כמעקב בקנה מידה עצום – פוסט ה-11 בספטמבר – קורה כעת במסגרת מעקב מהמגפה", אמר דיוויד ליון, מחבר הספר "מעקב מגפה" ומנהל לשעבר של המרכז למחקרי מעקב באוניברסיטת קווינס באונטריו.

"אני חושב שהציבור הקנדי יגלה על יוזמות מעקב לא מורשות רבות אחרות כאלה, עוד לפני שהמגפה תסתיים – ואחריה", אמר ליון, והזהיר כי ה-PHAC "משתמש באותם סוגים של שפה 'מרגיעה' כמו שסוכנויות ביטחון לאומי משתמשות בהן, למשל מבלי להזכיר אפשרויות לזיהוי מחדש של נתונים ש'בוטלו'".

ליון דחק בצורך לפרסם מידע רב יותר "לגבי מה בדיוק נעשה, מה הושג והאם זה באמת משרת את האינטרסים של אזרחי קנדה או לא", והדגיש כי שימוש מוגבר בטכנולוגיית מעקב במהלך מגפת הקורונה יצר נורמה חדשה בשם הביטחון.

"המגפה יצרה הזדמנויות לזינוק במעקב מסיבי ברמות רבות – לא רק לבריאות הציבור, אלא גם לניטור עובדים, קניות ולימודים מהבית".