מהרגע שהתגלה זן האומיקרון, מדענים החלו לחקור במהירות את רמת המסוכנות שלו ועד כמה החיסונים שניתנו מעניקים הגנה נגדו.
כעת, כחודש לאחר שהווריאנט החדש התגלה והכניס את כל העולם ללחץ חדש, המחקרים שהצטברו מראים כי חיסוני הקורונה, ככל הנראה כולם, המופצים ברחבי העולם – אינם מספקים כמעט בכלל הגנה מפני הידבקות באומיקרון.
עם זאת, נראה כי כל החיסונים עדיין מספקים רמה משמעותית של הגנה מפני מחלה קשה כתוצאה מהידבקות באומיקרון. בשלב זה, על פי המחקרים, נראה שרק החיסונים של פייזר ומודרנה, ולאחר זריקת הבוסטר, יכולים לעצור הידבקות. כך על פי פרסום ב'ניו יורק טיימס'.
חיסונים אחרים, כולל אסטרהזניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, כמו גם החיסונים המיוצרים בסין וברוסיה, כמעט ולא עוצרות כלל את התפשטות האומיקרון. מאחר שרוב המדינות בעולם מחסנות את תושביהן בחיסונים אלו, התפשטות האומיקרון נראה מאיים מאוד.
ההתפרצות החדשה ברחבי העולם, בזמן שמיליארדים עדיין לא התחסנו, מאיים על בריאותם של אנשים פגיעים ומגדיל את האפשרות לווריאנטים חדשים. הדבר יגרום לפער בין היכולת של מדינות להתגבר על המגפה, כאשר הפרסומים על היעילות הנמוכה של החיסונים מפני האומיקרון עשוי להגביר את חוסר האמון של הציבור ולהפחית את הביקוש לחיסונים.
כאמור, בינתיים, החיסונים של פייזר ומודרנה, אשר פותחו בטכנולוגיה החדשה mRNA, מציעה עד כה את ההגנה הטובה ביותר מפני כל גרסאות הקורונה. החיסונים הסיניים, סינופארם וסינובאק, אשר מהווים כמעט מחצית מכל החיסונים שניתנו בעולם – מציעים כמעט אפס הגנה מפני האומיקרון. הרוב הכמעט מוחלט ברפובליקה הקומוניסטית קיבל את החיסונים הללו, כמו גם במקסיקו, ברזיל ומדינות אחרות בעלות הכנסה בינונית.
מחקר ראשוני בבריטניה מצא כי החיסון של אסטרהזניקה שפותח על ידי אוקספורד, לא הראה יכולת לעצור את ההידבקות באומיקרון. 90% מהמחוסנים בהודו קיבלו את הזריקה הזו, תחת שם אחר, והיא גם מופצת בחלק גדול מאפריקה.
החוקרים צופים גם כי החיסון הרוסי ספוטניק, שגם מופץ באפריקה ובאמריקה הלטינית, יציג שיעורי הגנה נמוכים מאוד.
הדרישה לחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון גברה באפריקה, מכיוון שהעובדה שמדובר בזריקה אחת בלבד מקלה על התפעול וההפצה באזורים עם משאבים נמוכים. עם זאת, גם חיסון זה הראה יכולות נמוכות למנוע הידבקות באומיקרון. בינתיים, רק 13% מהאוכלוסייה באפריקה התחסנה נגד הקורונה.