עובדים במפעל הנרות בקנטקי, אחד מהמוקדים שחוו את ההרס הקשה ביותר כתוצאה מהטורנדו, טענו שנאמר להם שהם יפוטרו אם הם יימלטו מהמתקן בזמן שהסופה התקרבה למקום.
עובדים במפעל הנרות טוענים כי הם לא הורשו לעזוב (צילום: Getty Images)
כזכור, כתוצאה מהפגיעה של הטורנדו במפעל, נהרגו לפחות שמונה בני אדם ושמונה עדיין מוגדרים כנעדרים – כאשר הרשויות בספק למצוא ניצולים.
"העובדים שאלו אם הם יכולים לעזוב, ללכת הביתה", אמרה עובדת המפעל מקיילה אמרי בת ה-21, לרשת אן.בי.סי. "שמעתי במו אוזניי אומרים: 'אם תעזבו, סביר להניח שתפוטרו'".
עובדת אחרת, היילי קונדר, אמרה כי יותר מ-12 אנשים שעבדו במהלך משמרת לילה באותו היום, התחננו ללכת הביתה לאחר שאזעקות החירום הזהירו מפני הסופה המתקרבת. לדבריה, המנהלים אמרו לצוות: "אתה לא יכול לעזוב. אתה חייב להישאר כאן". "המצב היה גרוע. כולם הרגישו לא בנוח", אמרה.
חלק מהעובדים לא הקשיבו למנהלים ועזבו את המקום לפני האסון, אבל אחרים נשארו. ואז הסופה פגעה במקום.
(צילום: Getty Images)
"אני לא צוחקת איתך, שמעתי רעש חזק, והדבר הבא שאני יודעת זה שהייתי תקועה מתחת לקיר בטון", אמרה אמרי. "לא יכולתי להזיז שום דבר. לא יכולתי לדחוף שום דבר. הייתי תקועה".
נהג המלגזה מארק סקסטון הוסיף: "זה העניין. היו צריכים לאפשר לנו לעזוב. האזהרה הראשונה הגיעה, והם פשוט ביקשו מאיתנו ללכת למסדרון. אחרי האזעקה, הם ביקשו מאיתנו לחזור לעבודה. הם אף פעם לא הציעו לנו ללכת הביתה".
בתוך שעות ספורות התבררו ממדי האסון, והמפעל במייפילד כמעט והוחרב – עד כדי כך שמושל קנטקי, אנדי בישיר, אמר במהלך מסיבת עיתונאים ביום שני שזה "נס חג המולד" שרק שמונה עובדים נהרגו.
למרות טענות העובדים, החברה מכחישה את הדברים. "זה לגמרי לא נכון. יש לנו מדיניות מאז החלה מגפת הקורונה. עובדים יכולים לעזוב בכל עת שהם רוצים לעזוב, והם יכולים לחזור ביום שלמחרת", אמר בוב פרגוסון.
(צילום: Getty Images)
הוא הוסיף כי המנהלים מאומנים בתרגילי חירום בהתאם להנחיות של הסוכנות הפדרלית לניהול חירום ומנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, וכי "הפרוטוקולים הללו קיימים והם הופעלו בהתאם".
עד כה, על פי הרשויות, 74 בני אדם נהרגו בעקבות הטורנדו שהכה בקנטקי, כאשר 109 בני אדם עדיין רשומים כנעדרים. המושל בישיר אמר כי המספר האמיתי של הקורבנות צפוי להיות "הרבה יותר גבוה".
לדבריו, "זה הרס כמו שאף אחד מאיתנו לא ראה מעולם. יש עיירות שנעלמו, פשוט נעלמו. עיר הולדתו של אבא שלי – חצי ממנה לא קיימת. קשה לי לתאר את זה".