נשיא ארה"ב ג'ו ביידן טען כי הוא נפגש עם ראש ממשלת ישראל לשעבר גולדה מאיר במהלך מלחמת ששת הימים - קרי, לפני שהיא כיהנה בתפקיד.. וכשהוא בכלל למד בבית ספר למשפטים בארצות הברית.
בנאום הדלקת החנוכייה ביום חמישי, טען ביידן שהוא היה "איש קשר" בין ישראל למצרים באותה עת.
למעשה, ביידן עדיין היה סטודנט בקולג' של אוניברסיטת סירקיוז במהלך הסכסוך הקצר של 1967 - ומאיר עצמה לא נבחרה עדיין לראשות הממשלה.
"הכרתי כל ראש ממשלה [ישראלי] היטב מאז גולדה מאיר, כולל גולדה מאיר", הצהיר ביידן, והוסיף כי מאיר הזמינה אותו "להיות איש הקשר בינה לבין המצרים בנוגע לסואץ".
נראה שביידן התייחס למעשה לפגישה עם מאיר שהייתה לו לפני מלחמת יום הכיפורים ב-1973, שש שנים מאוחר יותר.
עם זאת, מאמציו של ביידן להציג את הרזומה שלו עם ישראל השאירו בחוץ פרטים מסוימים על מה שכן התרחש בפועל בינו לבין מאיר בנסיעתו לישראל ב-1973 כסנאטור צעיר.
עם הגעתו מקהיר, מצרים, ביידן ככל הנראה אמר לישראל להציע "נסיגות חד-צדדיות מאזורים חסרי חשיבות אסטרטגית" בגדה המערבית ובעזה, על פי מזכר ישראלי מאותו התקופה.
ביידן ציטט שיחות שניהל בקהיר בהן פקידים מצריים קיבלו את "העליונות הצבאית של ישראל".
עצתו כנראה לא הרשימה את מאיר, וסוריה ומצרים תקפו את ישראל פחות משישה שבועות לאחר מכן.
התזכיר תיאר את ביידן הצעיר כמלא כבוד למאיר, אך העיר הערות שסימנו כי הוא "חסר ניסיון דיפלומטי"
התזכיר מציין כי ביידן הרגיש שזה "בלתי אפשרי לקיים דיון אמיתי בסנאט על המזרח התיכון מכיוון שהסנטורים פחדו לומר דברים שאינם פופולריים בקרב מצביעים יהודים".
ביידן גם מתח ביקורת על ממשל ניקסון על כך שהוא "נגרר על ידי ישראל".
הנשיא כנראה ביקורת כזו מאחוריו בשנים האחרונות, ותיאר את עצמו כ"ציוני" ב-2007.
זו לא הפעם הראשונה שבידן מייפה או לא זוכר את מקומו ברגעים משמעותיים מבחינה היסטורית, מהטענה שהוא נעצר בזמן שניסה לבקר את נלסון מנדלה במהלך האפרטהייד הדרום אפריקאי ועד להגזים בתפקידו בצעדות זכויות האזרח בארה"ב במהלך שנות ה-60.