

החיסון מציע הגנה טובה יותר בהשוואה לחסינות טבעית (צילום: Shutterstock)
חוקרים של הסוכנות האמריקנית ניתחו נתונים מכמעט 200 בתי חולים בתשע מדינות ברחבי ארצות הברית, והגיעו למסקנה כי החיסונים השונים נגד הקורונה מציעים הגנה טובה יותר לגוף האדם מאשר חסינות טבעית.
באופן ספציפי, הדו"ח של ה-CDC, אשר פורסם ביום שישי, מצא שמבוגרים שלא התחסנו נגד הקורונה, אך חלו בנגיף והחלימו ממנו, היו בסיכון גבוה פי 5.49 להידבק מחדש בהשוואה לכאלה שחוסנו לחלוטין אך לא חלו קודם לכן.
רופאים טוענים כי המחקר החדש מכיל מידע חיוני על יעילות החיסונים, ומקווים שהדבר ישנה את דעתם של אנשים שמנסים להשיג חסינות טבעית על ידי הידבקות בנגיף. מצב זה, לדברי מומחים, מסוכן במיוחד מאחר שהוא יכול להוביל לאשפוז ומוות.
"כעת, יש לנו ראיות נוספות אשר מאששות את החשיבות של החיסונים, גם אם כבר נדבקת. מחקר זה מוסיף עוד לידע אשר מדגים את ההגנה של חיסונים מפני מחלות קשות כתוצאה מהקורונה". אמרה מנהלת ה-CDC, רושל ולנסקי. "הדרך הטובה ביותר לעצור את התפשטות הקורונה, כולל הופעת גרסאות חדשות, היא חיסון נרחב ופעולות למניעת מחלות כמו חבישת מסכה, רחיצת ידיים, ריחוק פיזי ובידוד ביתי כאשר חולים".

(צילום: Shutterstock)
קצין בריאות הציבור של מחוז מרין, ד"ר מאט וויליס, הוסיף כי אנשים אשר התחסנו במלואם חולים בתדירות נמוכה יותר, ויש להם סיכוי קטן יותר לחלות באופן קשה. כמו כן, ד"ר וויליס ציין שאנשים שלא התחסנו, אך נדבקו בקורונה וכבר החלימו, צריכים להבין שקשה למדוד את הכמות ואיכות הנוגדנים בגוף.
החיסונים שנכללו במחקר היו זריקות של mRNA, אשר יוצרו על ידי מודרנה ופייזר. התוצאות, אשר דומות למחקרים אחרונים אחרים, הראו שהחיסון של מודרנה יעיל יותר במניעת זיהומים, אם כי שני החיסונים הציעו הגנה יעילה משמעותית, וכל אחד מהם עדיף על חסינות טבעית. החיסון של ג'ונסון וג'ונסון לא נכלל במחקר.
יש לציין כי המחקר הנוכחי סותר את המחקר הישראלי שפורסם בחודש אוגוסט, שמצא כי אלה שנדבקו נגד הקורונה היו בסבירות נמוכה יותר באופן משמעותי להידבק בגרסת הדלתא מאשר אנשים שהתחסנו.
חוקרים הציעו כי ניתן להסביר את ההבדל בין המחקר החדש למחקר הישראלי, באופן שיטת הבדיקות ובתזמון החיסונים. המחקר הישראלי כלל כל תוצאות חיוביות של בדיקת קורונה, בעוד המחקר של ה-CDC כלל רק תוצאות חיוביות של אנשים שאושפזו ברשת VISION.
כמו כן, המחקר של ה-CDC התמקד בחסינות בתקופה של בין שלושה לשישה חודשים לאחר חיסון או הידבקות. המחקר הישראלי כלל רק חיסונים שהתרחשו חצי שנה קודם לכן.