במחקרים קודמים נמצא ברמה האיכותית קומה נמוכה מהווה ביטוי נפוץ של מחלת הצליאק שאינו ממוקם ישירות במעי, אבל לא נבדקו מספיק לעומק ברממה הכמותית. במאמר חדש שיצא בכתב העת ג'ורנל -אוף - גסטרולוגיה, בוצעה סקירה שיטתית ומטא-אנליזה להערכת השכיחות של צליאק בקרב חולים עם קומה נמוכה.
החוקרים במחקר הנוכחי ביצעו חיפוש במאגרי נתונים של ה-30 השנים האחרונות אחרי מילות המפתח: מחלת צליאק, אנטי גליאדין, נוגדן טרנסגלוטמינז, , קומה קצרה ופיגור צמיחה. כל המחקרים שפורסמו במשך מינואר 1991 ועד מאי 2020 נכללו בסקירה.
חולים ללא כל בירור מקדים בנוגע לקומתם הנמוכה סווגו כבעלי קומה נמוכה מסיבה אפשרית ידועה; חולים שעברו בירור קודם, שבו לא נמצאה כל סיבה לקומה נמוכה, סווגו כקומה נמוכה מסיבה לא ידועה. אבחון צליאק התבסס על ההנחיות של האגודה האירופאית לגסטרואנטרולוגיית ילדים, הפטולוגיה ותזונה.
מסקנות המחקר: מעתה כל בירור של קומה נמוכה אצל ילדים, צריך להכיל נוכחות מחלת הצליאק
במטה-מחקר נמצאו 17 מחקרים שכללו 3,759 חולים (1,582 עם קומה קצרה עם רקע מאובחן ו-2,177 עם קומה קצרה ללא רקע מאובחן). שכיחות הסרולוגיה המתאימה לצליאק, המבוססת על נוגדן חיובי נגד רקמות טרנסגלוטמינז, או נוגדנים לאנדומיזיום היתה 11.2% למצב של קומה נמוכה ממקרי רקע מאובחן ו-9.7% לקומה נמוכה מרקע לא ידוע. באופן דומה, השכיחות המאוחדת של צליאק שאומתה על ידי ביופסיה היתה לכלל המקרים המאובחנים 7.4% ולקומה נמוכהללא רקע מאובחן 11.6%.
תוצאות המטה-מחקר ע"פ החוקרים הן : 1 מכל 14 חולים עם קומה נמוכה מכלל הסיבות המאובחנות ול1 מכל 9 עם קומה נמוכה ללא סיבה ידעה יש צליאק המאומת על ידי ביופסיה.
ממסיבה זו, מדגישים החוקרים, כל בירור של קומה נמוכה אצל ילדים צריך לכלול הערכה של צליאק.