מדינת ישראל זכתה לחיזוק מהקונגרס האמריקאי לאחר שחברי בית הנבחרים הצביעו בעד הצעה הקוראת לגנות את התנועה האנטי-ישראלית BDS.
גבעת הקפיטול בוושינגטון די. סי. (צילום: Shutterstock)
עם 398 תומכים לעומת 17 מתנגדים, הצעת החוק הלא-מחייבת קיבלה את אישור הבית התחתון בקונגרס. בין המתנגדים להצעה ניתן למצוא 16 דמוקרטים, לרבות חברות הקונגרס רשידה טליב ואילהאן עומאר אשר תומכות בתנועת החרם כנגד ישראל. חבר בית הנבחרים תומאס מאזי מקנטקי היה היחיד במפלגה הרפובליקנית שהצביע נגד ההצעה.
הצעת החוק זכתה לתמיכת הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור (איפא"ק), למרות הפערים בינו לבין הממשל בנוגע לפתרון שתי המדינות.
בנוסף, בהצעת החוק צוין במפורש כי לאזרחי ארה"ב הזכות להעביר ביקורת על מדיניות ממשלתית, וזאת על רקע הביקורת לפיה הצעת החוק פוגעת בחופש הביטוי.
חברי הקונגרס לי ושניידר, יוזמי הצעת החוק (צילום: ויקיקומונס)
העובדה שחברי הקונגרס משתי המפלגות הצביעו בעד ההחלטה היא הישג עצום, כך אמר חבר בית הנבחרים בראד שניידר (דמוקרט, אילנוי), אחד מיוזמי הצעת החוק, במהלך ראיון שערך עם סוכנות הידיעות JTA.
שניידר התייחס באופן ספציפי להכללת פתרון שתי המדינות בהצעה, פתרון שהוצא מהפלטפורמה של המפלגה הרפובליקנית בשנת 2016. "חשוב מאוד שארצות הברית תתחחייב לפעול למען שתי מדינות במסגרת של הסכם שלום, וזאת כדי לוודא שישראל תהיה דמוקרטית ויהודית", שניידר אמר לסוכנות הידיעות.
חבר הקונגרס לי זלדין (רפובליקני, ניו יורק), אחד משני חברי בית הנבחרים יהודים, יזם את החוק מצד מפלגתו.
חברת הקונגרס טליב היא אחת מ-17 מתנגדי הצעת החוק (צילום: רויטרס)
למרות האווירה הדו-מפלגתית שנוצרה בעקבות אישור ההצעה, רפובליקנים עדיין לוחצים על הדמוקרטים לאשר הצעת חוק נוספת, שאושרה כבר ע"י הסנאט ובמסגרתה מי שיחרים את ישראל ייענש.
"היום הוא הצעד הראשון של המסע, והוא נוצר בעקבות הכרה פומבית שתנועת ה-BDS היא מסוכנת ואנטישמית. אבל מחר עלינו לפעול באופן אמיתי ולקדם את הצעת החוק שתגן על ישראל ותילחם ב-BDS כולה", אמר מייקל מק'קול, חבר קונגרס רפובליקני מטקסס אשר עומד מאחורי גרסת בית הנבחרים להצעת החוק שאושרה בסנאט.
השבוע אושרה הצעת חוק נוספת שהיא פרי יוזמתם של חברי הקונגרס טד דויטץ' (דמוקרט, פלורידה) וג'ו וילסון (רפובליקני, דרום קרוליינה). הצעה זו מעגנת בחוק את החלטת הממשל של הנשיא לשעבר אובמה משנת 2016, בה נקבע כי ישראל תזכה לסיוע ביטחוני בגובה 38 מיליון דולר במשך עשר שנים.