לא רק אל סייד: הניצחונות הדמוקרטיים שהדליקו נורות אדומות - ארגונים יהודיים יוצאים נגד חברי הקונגרס החדשים

בזמן שמנהיגי המפלגה הדמוקרטית חגגו את הניצחון הגדול בבחירות האמצע, בארגונים יהודיים ברחבי ארצות הברית נשמעו קולות שונים לחלוטין. שורה של מועמדים מהאגף הפרוגרסיבי של המפלגה, הידועים בביקורתם החריפה על ישראל, נבחרו לבית הנבחרים האמריקני. התוצאה הובילה לתגובה חריגה מצד הליגה נגד השמצה, אחד הארגונים היהודיים הוותיקים והמשפיעים בארצות הברית, שפרסם הודעות ביקורת פומביות נגד שבעה מחברי הקונגרס החדשים.

לפי דיווח של ג'ואיש אינסיידר, סניפים אזוריים של הליגה נגד השמצה בניו יורק, ניו ג'רזי, אילינוי, פנסילבניה וקולורדו הביעו דאגה מהתבטאויותיהם ומעמדותיהם של נבחרי הציבור החדשים כלפי אנטישמיות, ישראל והקהילות היהודיות שאותן הם אמורים לייצג.

מדובר בצעד יוצא דופן עבור הארגון, שנוהג לעסוק במאבק באנטישמיות ובאפליה, אך מקפיד להצהיר שאינו תומך במועמדים פוליטיים או מתנגד לבחירתם. הפעם החליטו ראשי הסניפים לא להמתין לתחילת כהונתם של המחוקקים החדשים, אלא להציב בפניהם דרישות פומביות מיד לאחר ניצחונם.

שבעת הנבחרים שהוזכרו בהודעות הם קלייר ולדז, בראד לנדר ודריאליזה אווילה שבלייה מניו יורק, אדם חמוואי מניו ג'רזי, דניאל ביס מאילינוי, כריס ראב מפנסילבניה ומלאט קירוס מקולורדו. חלקם מזוהים עם ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, המתנגד לציונות ותומך בהפסקת הסיוע הצבאי לישראל.

מימין: חברי הקונגרס החדשים מהמחנה הפרוגרסיבי לצד ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני. משמאל: מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט. ניצחונם של המועמדים עורר ביקורת חריפה מצד הארגון על עמדותיהם בנושאי ישראל ואנטישמיות.

הביקורת החריפה ביותר כלפי שלושת הנבחרים מניו יורק ועמיתם מניו ג'רזי הגיעה מסניף הליגה נגד השמצה האחראי על שתי המדינות. בהודעתו הזהיר הארגון מפני עמדות של הסוציאליסטים הדמוקרטים שלדבריו מעניקות לגיטימציה לאנטישמיות, שוללות את קיומו של העם היהודי או מציבות מבחנים פוליטיים מיוחדים כתנאי להשתתפות יהודים בחיים הציבוריים.

מאחורי ההודעה עומד שינוי פוליטי משמעותי בניו יורק. שלושה מהמועמדים שנבחרו, לנדר, ולדז ואווילה שבלייה, זכו לתמיכתו של ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, הנחשב לאחד הסמלים הבולטים של התחזקות השמאל הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית.

לנדר, ששימש בעבר כמבקר עיריית ניו יורק, ניצח השנה בבחירות המקדימות את חבר הקונגרס דן גולדמן, בין היתר לאחר שמתח עליו ביקורת בשל תמיכתו בסיוע הצבאי לישראל וקשריו עם השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק. לנדר עצמו יהודי ומגדיר את עצמו ציוני פרוגרסיבי. הוא מתח ביקורת קשה על מדיניות ישראל, אך גם התנער מהסוציאליסטים הדמוקרטים לאחר שקידמו עצרת שנויה במחלוקת יום לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

הפרט הזה מדגים עד כמה מורכבת המחלוקת. לא כל מי שמבקר את ישראל מתנגד לציונות, ולא כל מי שתומך בזכויות הפלסטינים מחזיק באותן עמדות כלפי הקהילה היהודית. עבור הליגה נגד השמצה, השאלה המרכזית היא היכן הביקורת הפוליטית חוצה את הגבול והופכת להכללות עוינות כלפי יהודים.

מקרה נוסף שעורר ביקורת חריפה התרחש באילינוי. דניאל ביס, לשעבר ראש עיריית אוונסטון, נבחר לבית הנבחרים לאחר קמפיין שבו הציג את עצמו כיהודי פרוגרסיבי המבקר את מדיניות ישראל.

רבקה ויינינגר, מנהלת אזורית בכירה בליגה נגד השמצה, מתחה ביקורת על התנהלותו בעת ההפגנות נגד ישראל באוניברסיטת נורת'ווסטרן. לדבריה, כאשר כיהן כראש העיר, ביס סירב להעמיד סיוע משטרתי לפינוי מאהל המחאה בקמפוס, ובכך העלה שאלות לגבי מידת החשיבות שהעניק לביטחונם ולזכויותיהם של סטודנטים יהודים.

בארגון מתחו ביקורת גם על תמיכתו בביטול החוק באילינוי שנועד להתמודד עם תנועת החרם על ישראל. לטענת אנשי הליגה, תגובותיו של ביס לביקורת כלפיו, שבהן הפנה אצבע מאשימה כלפי איפא"ק, העלו חשש נוסף לשימוש בשיח שעלול לגלוש להאשמה קולקטיבית של יהודים.

אולם לא כל הארגונים היהודיים קיבלו את הביקורת הזאת. ארגון ג'יי סטריט, התומך בפתרון שתי המדינות ומזוהה עם המחנה הליברלי הפרו-ישראלי, הגיב בתקיפות להודעת הליגה נגד השמצה.

בג'יי סטריט, שתמך בביס בבחירות המקדימות, כינו את ההודעה בושה וטענו שהיא מעידה עד כמה התרחקה הליגה נגד השמצה מהדרך שאפיינה אותה בעבר. התגובה המחישה כי המחלוקת אינה מתקיימת רק בין יהודים לבין פוליטיקאים פרוגרסיביים, אלא גם בין ארגונים יהודיים המחזיקים בתפיסות שונות לגבי המאבק באנטישמיות.

בקולורדו עמדה במוקד הביקורת מלאט קירוס, שנבחרה לבית הנבחרים לאחר קמפיין המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי. סוזן רונה, מנהלת אזורית בליגה נגד השמצה, מתחה ביקורת על סירובה של קירוס להגדיר כאנטישמית את מתקפת בקבוקי התבערה נגד משתתפי צעדה למען החטופים הישראלים בבולדר.

במתקפה נפצעו משתתפים, ובהמשך מתה מפצעיה ניצולת שואה מבוגרת. רונה טענה שסירוב לזהות את האירוע כביטוי של אנטישמיות מעורר חששות כבדים בנוגע להבנתה של קירוס את האיום על הקהילה היהודית.

גם בפנסילבניה נמתחה ביקורת חריפה על חבר הקונגרס הנבחר כריס ראב. סניף הליגה נגד השמצה בפילדלפיה טען כי ראב השתמש בעבר בדימויים ובטיעונים שהארגון רואה כאנטישמיים, וכי הוא מקיים קשרים פוליטיים עם דמויות המקדמות עמדות אנטישמיות. הארגון הזכיר גם את חברותו בסוציאליסטים הדמוקרטים, שאינם מכירים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה ציונית.

הטענות נגד המחוקקים החדשים אינן בגדר קביעות משפטיות, וחלק מהנבחרים ותומכיהם דוחים את הניסיון לקשור בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות. מבחינתם, התנגדות לסיוע צבאי, לבנייה בהתנחלויות או למדיניות הממשלה הישראלית היא עמדה פוליטית לגיטימית, שאינה צריכה להיחשב אוטומטית לעוינות כלפי יהודים.

אבל מאחורי העימות מסתתרת שאלה גדולה יותר, הנוגעת לעתידה של המפלגה הדמוקרטית וליחסיה עם הציבור היהודי בארצות הברית.

במשך עשרות שנים הייתה המפלגה הדמוקרטית הבית הפוליטי של רוב יהודי ארצות הברית. גם כיום פועלים בה מחוקקים יהודים רבים ותומכים מובהקים של ישראל. אלא שהתחזקות המחנה הפרוגרסיבי מעמיקה את המחלוקת סביב הציונות, הסיוע הביטחוני האמריקני והגדרת האנטישמיות.

כעת, לאחר שהדמוקרטים השיגו מחדש את השליטה בקונגרס, עשויים חברי הקונגרס החדשים לדרוש דיונים והצבעות בנושאים שבעבר נדחקו לשולי סדר היום. בין היתר מדובר בהגבלות על העברת נשק לישראל, בתנאים לסיוע ביטחוני ובשאלת האחריות האמריקנית למתרחש במזרח התיכון.

עבור הקהילה היהודית, המשמעות היא שהוויכוח על ישראל צפוי להפוך גם לוויכוח על גבולות השיח הפוליטי בתוך ארצות הברית עצמה. האם מחוקק המתנגד לציונות יכול להבטיח הגנה מלאה על יהודים ציונים במחוז הבחירה שלו? האם ארגון יהודי רשאי למתוח ביקורת חריפה על נבחר ציבור מבלי להיתפס כמי שמנסה להשתיק ביקורת על ישראל? והאם המפלגה הדמוקרטית תצליח להכיל את שתי התפיסות?

אלה אינן שאלות תאורטיות. התשובות ישפיעו על היחסים בין מנהיגי הקהילות היהודיות לחברי הקונגרס, על ביטחונם של סטודנטים יהודים בקמפוסים ועל הדיונים בוושינגטון בנוגע לעתיד הסיוע לישראל.

ליל הבחירות העניק לדמוקרטים ניצחון פוליטי רחב, אבל הוא גם חשף מחלוקת עמוקה בתוך אחד ממחנות התמיכה החשובים שלהם. עבור הארגונים היהודיים, המבחן הבא לא יהיה רק מה יאמרו חברי הקונגרס החדשים על ישראל, אלא כיצד יפעלו כאשר יידרשו להגן על יהודים שאינם מסכימים עם עמדותיהם.