הבינה המלאכותית תרפא את הסרטן? ענקיות התרופות מנפצות את ההבטחה של עמק הסיליקון
מנהלי חברות הטכנולוגיה מבטיחים מהפכה רפואית שתאפשר לרפא את רוב המחלות בתוך עשור, אבל בתעשיית התרופות האמריקנית מסרבים להתרשם. יו"ר חברת תרופות גדולה חושף כי כ-50 חברות בינה מלאכותית ניסו לפתח תרופה באמצעות מאגר הנתונים שלו - וכולן נכשלו. למרות השקעות של מיליארדי דולרים, שום תרופה שתוכננה בעיקר באמצעות בינה מלאכותית עדיין לא קיבלה אישור לשיווק בארצות הברית. אז האם אנחנו עומדים בפני פריצת דרך היסטורית, או שמדובר בעוד הבטחה מנופחת של עמק הסיליקון?
האזינו לכתבה זו
הבינה המלאכותית תרפא את הסרטן? ענקיות התרופות מנפצות את ההבטחה של עמק הסיליקון
11.04.2026 13:00
סוכנויות הידיעות
בעמק הסיליקון כבר מדברים על היום שבו מחלות שנחשבו במשך דורות לחשוכות מרפא יהפכו לזיכרון רחוק. סרטן, מחלות גנטיות, מחלות ניווניות ואפילו חלק מהמחלות הקטלניות ביותר עשויות, לפי התחזיות האופטימיות, לקבל טיפול יעיל באמצעות בינה מלאכותית בתוך שנים ספורות. אלא שמאחורי ההבטחות הגדולות מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר, ובכירי תעשיית התרופות האמריקנית מתחילים לאבד את הסבלנות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
תחקיר שפרסם השבוע הוול סטריט ג'ורנל חושף פער עמוק בין החזון של חברות הטכנולוגיה לבין ניסיונם של המדענים המפתחים תרופות בפועל. בעוד יזמי הבינה המלאכותית מדברים על ריפוי רוב המחלות בתוך חמש עד עשר שנים, מנהלי חברות התרופות מזהירים שהטכנולוגיה עדיין רחוקה מלהוכיח שהיא מסוגלת לעמוד בהבטחות הללו.
אחד הקולות הבולטים במחנה האופטימי הוא דריו אמודיי, מנכ"ל חברת אנתרופיק, שפיתחה את מערכת הבינה המלאכותית קלוד. אמודיי העריך כי טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות עשויות לאפשר ריפוי של מרבית המחלות האנושיות בתוך עשור. בכירים אחרים בתעשייה הרחיקו לכת אפילו יותר, ואחד מהם התבדח כי חוקרי בינה מלאכותית כבר יכולים להתחיל לעשן סיגריות, משום שהם משוכנעים שעד שיחלו בסרטן הריאות כבר יימצא לו מרפא.
אבל בתעשיית התרופות הבדיחה הזאת לא ממש מצחיקה איש.
גוף האדם אינו מערכת מחשב שאפשר לפענח באמצעות מספיק נתונים וכוח עיבוד. גם אם אלגוריתם מצליח לזהות קשר בין גן מסוים למחלה, אין פירוש הדבר שאפשר לפתח מיד תרופה שתשפיע על אותו גן מבלי לגרום נזק למערכות אחרות בגוף.
ג'ף ליידן, יו"ר חברת התרופות האמריקנית ורטקס, סיפר על שיחה שניהל עם בכיר בתעשיית הטכנולוגיה, שטען כי הבינה המלאכותית תוכל לרפא תשעים אחוז מהמחלות בתוך שבע שנים. ליידן דחה את התחזית בביטול חריף והציג נתון שממחיש את הפער בין ההבטחות למציאות.
לדבריו, ורטקס אפשרה לכחמישים חברות בינה מלאכותית לנתח מאגר מידע שכלל עשרת אלפים תרכובות תרופתיות. המטרה הייתה לבחון האם המערכות המתקדמות מסוגלות לזהות פתרונות חדשים ולהוביל לפיתוח תרופה יעילה.
התוצאה הייתה מאכזבת: אף אחת מהחברות לא הצליחה להפיק תרופה עובדת באמצעות הניתוח שביצעה.
לדברי ליידן, בינה מלאכותית יכולה לסייע למדענים, אבל היא אינה מסוגלת לבצע לבדה את העבודה המורכבת הדרושה לפיתוח תרופות. הניסיון המעשי של החברה, לדבריו, אינו תומך בטענות שלפיהן אפשר להחליף באמצעותה את תהליכי המחקר המקובלים.
הסיבה המרכזית היא שגוף האדם אינו מערכת מחשב שאפשר לפענח באמצעות מספיק נתונים וכוח עיבוד. גם אם אלגוריתם מצליח לזהות קשר בין גן מסוים למחלה, אין פירוש הדבר שאפשר לפתח מיד תרופה שתשפיע על אותו גן מבלי לגרום נזק למערכות אחרות בגוף.
תרופה שנראית מבטיחה בניסוי מעבדה יכולה להיכשל בבעלי חיים. תרופה שמצליחה בניסוי בבעלי חיים עלולה להיכשל בבני אדם. אפילו טיפול שמציג תוצאות מרשימות בקבוצת חולים קטנה עלול להתגלות כבלתי יעיל או מסוכן כאשר בודקים אותו באוכלוסייה רחבה יותר.
פסקל סוריו, מנכ"ל ענקית התרופות אסטרהזניקה, הסביר כי שנים של עבודה בתעשייה מלמדות את העוסקים בה להיות צנועים יותר בתחזיותיהם. ככל שמעמיקים במחקר הביולוגי, מתברר כמה שאלות עדיין נותרו ללא תשובה.
גם ג'ורג' ינקופולוס, המנהל המדעי של חברת ריג'נרון, אינו מאמין שהבינה המלאכותית תאפשר לקצר באורח פלא תהליך פיתוח של תרופה מחמש עשרה שנים לחמש שנים בלבד.
עם זאת, הביקורת אינה מעידה שתעשיית התרופות מתנגדת לבינה מלאכותית. להפך. חברות התרופות הגדולות בעולם משקיעות בה סכומי עתק, מתוך הבנה שהיא עשויה להפוך לכלי מרכזי במחקר הרפואי.
חברת אלי לילי ויצרנית השבבים אנבידיה הודיעו בינואר על תוכנית להשקיע עד מיליארד דולר במשך חמש שנים בחקר השימוש בבינה מלאכותית לפיתוח תרופות ולרובוטיקה. חברות נוספות, ובהן בריסטול מאיירס סקוויב, נובו נורדיסק וסאנופי, מקיימות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה כמו אופן-איי-איי ואנתרופיק.
היישומים כבר ניכרים בשטח. מערכות בינה מלאכותית מסייעות למדענים לאתר מולקולות שעשויות להשפיע על מחלות, לשפר הרכבים של תרופות ניסיוניות, לנתח תוצאות מחקרים ולזהות חולים המתאימים להשתתפות בניסויים קליניים.
אחת הדוגמאות המרשימות מגיעה מענקית התרופות הגרמנית באייר. צוות מחקר בחטיבת הריפוי הגנטי של החברה השתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח כמאה מיליון רשומות רפואיות בתוך ימים ספורים. המערכת סייעה לחוקרים לזהות חמש מחלות שנראו מתאימות במיוחד לטכנולוגיית העריכה הגנטית שבפיתוח החברה.
בעבר, ניתוח בהיקף כזה היה דורש זמן ומשאבים עצומים. הבינה המלאכותית אפשרה לחוקרים למקד את מאמציהם במהירות רבה יותר.
אבל גם כאן יש הבדל מכריע בין איתור הזדמנות רפואית לבין ריפוי מחלה. זיהוי של יעד מבטיח אינו מוכיח שטיפול כלשהו יהיה בטוח, יעיל או מתאים לשימוש בבני אדם.
בינתיים, גם חברות הבינה המלאכותית עצמן מתחילות להתמודד עם המגבלות הללו. אנתרופיק הקימה באזור מפרץ סן פרנסיסקו מעבדה ביולוגית שבה ניתן לבצע ניסויים פיזיים, ולא להסתפק בסימולציות ממוחשבות.
בסוף אוקטובר פרסמה החברה תוצאות ראשוניות של שיתופי פעולה עם חברות ביוטכנולוגיה, ובהן מחקרים הנוגעים למחלות גנטיות נדירות אצל ילדים. באחד הפרויקטים סייעה קלוד בניהול מחקר שהוביל לתוצאות מבטיחות בעכברים בתוך פחות משמונה עשר חודשים.
אולם גם אנתרופיק מבהירה כי מדובר בשלבי מחקר מוקדמים. הטיפולים טרם הוכחו כבטוחים או יעילים בבני אדם, וניסויים קליניים מתוכננים רק לשנים הבאות, בהנחה שהמחקר ימשיך להתקדם בהצלחה.
יש גם מכשול שהטכנולוגיה אינה יכולה לעקוף בקלות: הזמן הביולוגי. תאים צריכים לגדול, בעלי חיים צריכים לעבור תהליכי מחלה, וחולים המשתתפים בניסויים זקוקים למעקב ממושך כדי לזהות תופעות לוואי והשפעות ארוכות טווח.
נכון להיום, אף תרופה שתוכננה בעיקר באמצעות בינה מלאכותית עדיין לא קיבלה אישור לשיווק ממינהל המזון והתרופות האמריקני. כמה חברות כבר קידמו תרופות שפותחו בעזרת הטכנולוגיה לשלבים מתקדמים של ניסויים, אבל הדרך לאישור רפואי עדיין ארוכה.
הדבר אינו אומר שההבטחות של עמק הסיליקון יתבדו בהכרח. ייתכן שהבינה המלאכותית אכן תוביל בעשור הקרוב לפריצות דרך רפואיות משמעותיות, בעיקר בתחומים שבהם כמויות עצומות של מידע מקשות כיום על החוקרים לזהות קשרים חשובים.
אבל בשלב זה ההבדל בין החלום למציאות עדיין גדול.
מבחינת החולים ובני משפחותיהם, זו הבחנה חשובה במיוחד. כאשר יזם טכנולוגיה מבטיח שמחלה קטלנית תיעלם בתוך שנים ספורות, ההצהרה עשויה לעורר תקווה עצומה. אולם תקווה רפואית חייבת להישען בסופו של דבר על ראיות, על ניסויים מבוקרים ועל תוצאות שאפשר לשחזר.
הבינה המלאכותית כבר משנה את הדרך שבה מדענים מחפשים תרופות. היא עשויה להפוך את תהליכי הפיתוח למהירים, יעילים וזולים יותר, ולפתוח אפשרויות שלא היו קיימות בעבר.
אבל עד שהמחשב יצליח לא רק להציע תרופה אלא גם להוכיח שהיא מצילה חיים, תעשיית התרופות ממשיכה להזכיר לעמק הסיליקון אמת פשוטה: גוף האדם מורכב הרבה יותר מכל אלגוריתם.
