אלא שלפי משרד המשפטים האמריקאי, מאחורי המכתבים האישיים לכאורה הסתתרה רשת הונאה בינלאומית, שהצליחה לגבות יותר מארבעה מיליון דולר מאלפי אזרחים אמריקאים. רבים מהנמענים היו קשישים או אנשים שנמצאו במצבים פגיעים, והכספים שהעבירו הגיעו, על פי החשד, לחשבונות בנק שהופעלו כחלק ממערך ההונאה.
ביום שלישי, 3 בנובמבר, הודיע משרד המשפטים האמריקאי על הסגרתו מגרמניה של מאל שמלה, בן 61, אזרח ישראל, ארצות הברית וצרפת, שהתגורר בעבר באוונטורה שבמחוז מיאמי-דייד בפלורידה. שמלה הופיע ביום שני לראשונה בבית המשפט הפדרלי במיאמי, לאחר שהרשויות האמריקאיות הצליחו להביאו לארצות הברית במסגרת הליך הסגרה בינלאומי.
כתב האישום נגדו, שנחשף בעקבות ההסגרה, מייחס לו השתתפות בקשירת קשר להונאת דואר ולהונאה באמצעי תקשורת אלקטרוניים. אם יורשע, הוא עלול להישלח לעד 20 שנות מאסר בגין כל אחד מסעיפי האישום. בשלב זה מדובר בטענות התביעה בלבד, ושמלה נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט.

כתב האישום נגדו, שנחשף בעקבות ההסגרה, מייחס לו השתתפות בקשירת קשר להונאת דואר ולהונאה באמצעי תקשורת אלקטרוניים. אם יורשע, הוא עלול להישלח לעד 20 שנות מאסר בגין כל אחד מסעיפי האישום. בשלב זה מדובר בטענות התביעה בלבד, ושמלה נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט.
לפי כתב האישום, הפרשה התנהלה בין ספטמבר 2016 לנובמבר 2020. במשך יותר מארבע שנים נשלחו מכתבים לאנשים ברחבי ארצות הברית, כאשר כל אחד מהם נוסח כך שייראה כמסר אישי ממדיום שכביכול קיבל מידע על עתידו של הנמען.
הרעיון היה פשוט: ליצור אצל מקבל המכתב תחושה שנבחר באופן מיוחד, שאדם בעל יכולות על-טבעיות יודע דבר מה על חייו, ושבקרוב מאוד צפוי לו רווח כספי משמעותי. כדי שהבשורה תתגשם, נאמר לו שעליו להעביר תחילה תשלום.
ההבטחה לכסף גדול בתמורה לסכום קטן יחסית היא אחד המאפיינים המוכרים של הונאות פיננסיות. היא נשענת על התקווה שאדם יוכל לפתור את מצוקותיו הכלכליות או לשפר את חייו באמצעות הזדמנות חד-פעמית, בלי להידרש למאמץ משמעותי.
במקרה הנוכחי, לפי התביעה, ההבטחות לא היו מבוססות על מידע אמיתי. המדיומים שהופיעו במכתבים שימשו, על פי החשד, חלק ממצג שווא שנועד לגרום לנמענים לשלוח כסף.
תפקידו של שמלה, כפי שהוא מתואר בכתב האישום, היה משמעותי במיוחד להפיכת המכתבים להכנסות. הוא פתח בארצות הברית חשבונות בנק על שמותיהם של המדיומים לכאורה. כאשר הקורבנות שלחו המחאות בעקבות המכתבים, הכספים הופקדו בחשבונות הללו.
משם, טוענת התביעה, הועברו הכספים באמצעות העברות בנקאיות לחשבונות באירופה שהיו בשליטת שותף למזימה. כך נוצר לכאורה מסלול כספי שחיבר בין תיבות הדואר של אזרחים אמריקאים לבין חשבונות בנק מחוץ לארצות הברית.
החוקרים מעריכים כי אלפי אנשים נפגעו מהפעילות, וכי הסכום הכולל שנגבה מהם עלה על ארבעה מיליון דולר. משרד המשפטים לא פרסם בהודעתו את מספרם המדויק של הקורבנות, את סכום התשלום שנדרש מכל אחד או את זהותו של השותף המעורב לכאורה בהעברת הכספים לאירופה.
אחד ההיבטים הבולטים של הפרשה הוא העובדה שהיא התבססה על מכתבים שנשלחו בדואר רגיל, ולא בהכרח על הודעות טקסט, רשתות חברתיות או שיחות טלפון. דווקא בעידן שבו מרבית תשומת הלב מופנית להונאות באינטרנט, רשתות מסוג זה מצליחות לכאורה לנצל אמצעי תקשורת ותיק, המוכר במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת.
עבור אדם קשיש המתגורר לבדו, מכתב שנראה אישי עשוי ליצור תחושת קרבה ואמון. אם הוא נכתב בשפה חמה, מתייחס לגורל, לתקווה או לעתיד הכלכלי, הוא עלול להיתפס כפנייה אמיתית ולא כפרסומת המונית.
הונאות כאלה מסוכנות במיוחד כאשר הן פונות לאנשים המתמודדים עם בדידות, קשיים כספיים או חרדה מפני העתיד. מי שמאמין שהמכתב נועד עבורו בלבד עשוי להתקשות להבין כי אלפי אנשים אחרים קיבלו מסר דומה.
אלא שהפגיעה אינה מסתכמת בתשלום הראשון. בהונאות מסוג זה, לאחר שהקורבן נענה לפנייה, עלולים להופיע מכתבים נוספים והצעות חדשות, שנועדו לשכנע אותו להמשיך להעביר כספים. אין בכך כדי לקבוע שכל מי שנפגע בפרשה הנוכחית קיבל פניות חוזרות, אך זוהי אחת הסיבות שרשויות אכיפת החוק מתייחסות בחומרה להונאות המכוונות לאוכלוסיות פגיעות.
הפרשה גם ממחישה מדוע נדרשה מעורבות בינלאומית כדי להביא את החשוד לבית משפט בארצות הברית. אף שהקורבנות התגוררו באמריקה והחשבונות הראשונים נפתחו בבנקים אמריקאיים, חלק מהכספים הועברו לאירופה, ושמלה עצמו שהה בגרמניה.
משרד המשפטים מסר כי המחלקה לעניינים בינלאומיים מילאה תפקיד משמעותי בהליך שהתנהל בפני בית המשפט בגרמניה. לאחר שהרשויות הגרמניות אישרו את ההסגרה, תואמה העברתו של שמלה לארצות הברית בשיתוף שירות המרשלים הפדרלי.
החקירה מתנהלת בידי שירות הפיקוח והחקירות של הדואר האמריקאי, גוף פדרלי המתמחה בין היתר בעבירות הונאה המתבצעות באמצעות מערכת הדואר. התביעה מנוהלת בידי עורכי הדין אן אנטוויסל וצ'רלס דאן מהמחלקה לאכיפת עבירות כלכליות ותאגידיות במשרד המשפטים.
עבור הקהילה הישראלית בדרום פלורידה, לפרשה יש זיקה מקומית כפולה. החשוד מחזיק באזרחות ישראלית והתגורר בעבר באוונטורה, עיר שבה מתגוררת קהילה יהודית וישראלית גדולה. מעבר לכך, מדובר בסיפור צרכני הנוגע למשפחות רבות, ובמיוחד למי שמסייעים להורים מבוגרים או לקרובי משפחה המתגוררים בארצות הברית.
הונאות המתחזות למסרים אישיים אינן חייבות לכלול הבטחה מפורשת לזכייה בלוטו. הן עשויות להתבסס גם על תחזיות בדבר ירושה קרובה, הסרת קללה, מציאת זוגיות או פתרון בעיה בריאותית. המכנה המשותף הוא הדרישה להעביר כסף כדי לקבל דבר שטרם הוכח כי הוא קיים.
לכן מומחי הגנת הצרכן ממליצים להתייחס בחשדנות לכל פנייה בלתי צפויה המבטיחה רווח כספי משמעותי תמורת תשלום מראש. כאשר מדובר בקשישים, חשוב שבני משפחה ישימו לב להעברות כספיות חוזרות, להמחאות הנשלחות לגורמים לא מוכרים ולמכתבים המבטיחים זכייה או שינוי גורל.
חשוב גם לזכור שהאחריות להונאה מוטלת על מי שמבצע אותה, ולא על האדם שנענה לפנייה. קורבנות רבים מתביישים לספר לבני משפחתם שנפלו בפח, ולכן שיחה מכבדת וסיוע בבדיקת הפעילות הכספית עשויים למנוע נזקים נוספים.
משרד המשפטים אינו טוען שכל שירות של קריאה בקלפים, אסטרולוגיה או ייעוץ רוחני הוא עבירה פלילית. בלב כתב האישום הנוכחי עומדות טענות למצגי שווא מכוונים, להבטחות כספיות כוזבות ולגביית מיליוני דולרים על בסיס אותן הבטחות.
ההליך נגד שמלה נמצא כעת בראשית דרכו בארצות הברית. בית המשפט יצטרך לקבוע אם הראיות מוכיחות את האישומים, ומה היה חלקו של הנאשם במערך המכתבים והעברות הכספים.
אבל גם לפני הכרעה משפטית, הפרשה ממחישה עד כמה יקרה יכולה להיות התקווה למזל טוב. במשך שנים, כך טוענת התביעה, אלפי אמריקאים פתחו את תיבות הדואר שלהם וגילו הבטחה לעתיד כלכלי מזהיר. במקום הכסף הגדול שהובטח להם, רבים מהם נותרו עם הפסד כספי.
כעת, לאחר הסגרה מגרמניה והופעה בבית משפט במיאמי, מערכת המשפט האמריקאית תנסה לברר מי עמד מאחורי ההבטחות הללו ולאן הגיעו יותר מארבעה מיליון הדולרים שנגבו לכאורה מהקורבנות.