"אנחנו נותנים לישראל 4 מיליארד דולר בשנה, וביבי נתניהו ואני עשינו הסכם לפני חודשים שאנחנו מפסיקים", אמר טראמפ בראיון ל-Fox & Friends. "כבר סיכמנו שעד סוף השנה לא נשלם יותר לישראל. אם ישראל תצטרך עזרה - נעזור לה". בהמשך הוסיף כי ישראל היא כיום "מדינה משגשגת מאוד", וכי מבחינתו אין עוד הצדקה לכך שארה"ב תמשיך לממן את הסיוע באותה מתכונת.
העיתוי של ההכרזה בולט במיוחד. האמריקאים הולכים היום לקלפיות כשהכלכלה, יוקר המחיה והמחיר של המעורבות האמריקאית במלחמות מעבר לים נמצאים במרכז הקמפיין. המלחמה מול איראן כבר עלתה לארה"ב עשרות מיליארדי דולרים, ובתוך המחנה הרפובליקני נשמעים יותר ויותר קולות בסגנון America First שמבקשים לצמצם את ההוצאות על ביטחונן של מדינות אחרות ולהפנות את הכסף פנימה.

הנשיא דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו
במקביל, גם מהצד השני של המפה הפוליטית מופעל לחץ על הסיוע לישראל - אבל מסיבות שונות לחלוטין. באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, דמויות כמו ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז דורשות כבר תקופה ארוכה לצמצם או להתנות משלוחי נשק וכספי סיוע לישראל. כך נוצר מצב שבו ההתנגדות למודל הקיים מגיעה משני קצוות פוליטיים: משמאל בגלל המלחמה בעזה ומימין הבדלני בגלל השאלה מדוע משלם המסים האמריקאי צריך להמשיך לממן בעלות ברית עשירות.
ההכרזה של טראמפ מפתיעה גם בגלל לוח הזמנים. הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי בין ישראל לארה"ב אמור להימשך עד 2028, ובמסגרתו מקבלת ישראל כ-3.8 מיליארד דולר בשנה - כ-3.3 מיליארד לרכישת ציוד צבאי אמריקאי ועוד כחצי מיליארד לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים. עד היום הדיון התמקד בעיקר בשאלה מה יחליף את ההסכם לאחר 2028, ולא בהפסקת הסיוע כבר בסוף 2026.
נתניהו עצמו כבר דיבר בחודשים האחרונים על רצונו להפחית בהדרגה את התלות הישראלית בסיוע האמריקאי. בריאיון מוקדם יותר השנה הוא אמר כי הוא מעוניין להגיע בסופו של דבר למצב שבו ישראל אינה תלויה במענק הצבאי הקבוע, ובין שתי המדינות נבחנו רעיונות למודל עתידי שיתבסס יותר על שותפות, פיתוח וייצור משותפים ופחות על העברת כסף שנתית. אלא שטראמפ הציג הבוקר לוח זמנים מהיר בהרבה: סוף השנה הנוכחית.
הפסקת המענק השנתי, אם אכן תצא לפועל כפי שתיאר טראמפ, אינה אומרת שארה"ב מפסיקה למכור נשק לישראל או שהקשרים הביטחוניים בין המדינות מסתיימים. ישראל תוכל להמשיך לרכוש מערכות ונשק אמריקאיים מכספה, ושיתוף הפעולה בין המדינות כולל גם מודיעין, מחקר ופיתוח, מערכות הגנה משותפות וסיוע במצבי חירום. טראמפ עצמו הקפיד להדגיש את הנקודה הזאת ואמר במפורש כי אם ישראל תזדקק לעזרה - ארה"ב תהיה שם.
בשלב זה עדיין חסרים פרטים מהותיים: לא פורסם הסכם חדש בין טראמפ לנתניהו, לא ברור כיצד תתבצע הפסקה מוקדמת של מסגרת שנועדה להימשך עד 2028, ומה יהיה גורלם של הכספים והתוכניות שכבר אושרו. אבל עצם ההצהרה, דווקא בבוקר שבו האמריקאים בוחרים קונגרס חדש, הופכת מיד את ישראל ואת מיליארדי הדולרים שהיא מקבלת מוושינגטון לחלק מהוויכוח הרחב יותר שמעסיק את הבוחר האמריקאי - כמה ארה"ב צריכה לשלם על מלחמות ועל ביטחונן של בעלות בריתה, וכמה מהכסף הזה צריך להישאר בבית.