הוועדה הפוליטית הארצית של ה-DSA החליטה השבוע לקיים בירור נוסף סביב עמדותיה של ראמאן בנושא ישראל והפלסטינים. בין הדרישות שהוצבו בפניה: תמיכה מפורשת ב-BDS, הימנעות מקשרים עם גופים שהארגון מגדיר כארגוני לובי ציוניים והתנגדות להעברת כספים לישראל ולארגונים כמו הקרן הקיימת לישראל. בנוסף, הארגון מבקש ממנה להתחייב להתנגד למשלוחי נשק לישראל דרך נמל התעופה LAX.
העימות נובע בין היתר מכך שהסניף המקומי של ה-DSA בלוס אנג'לס תמך בראמאן מבלי לשאול אותה באופן ישיר על BDS, בניגוד למדיניות הארצית של הארגון. ראמאן אמורה להבהיר את עמדותיה עד 31 באוקטובר, ואם לא תספק את ההתחייבויות שההנהגה הארצית דורשת, עשוי להיפתח מחדש הדיון בביטול התמיכה בה. אם תנצח בבחירות ולא תביע עד 1 בינואר תמיכה ב-BDS והתנגדות למשלוחי נשק מ-LAX, הארגון אף עשוי לפתוח נגדה בהליך משמעתי שעלול להסתיים בהדחתה מה-DSA.

ניתיה ראמאן תחת אולטימטום של ה-DSA בכל הנוגע לישראל
ראמאן ניסתה עד כה לשמור מרחק מסוים מהקו הנוקשה של הארגון. בשנת 2020 היא הצהירה כי אינה תומכת ב-BDS, ולאחר מתקפת 7 באוקטובר מתחה ביקורת על הודעה של ה-DSA שלדבריה הייתה חסרת אמפתיה כלפי הקורבנות. מאז עמדותיה השתנו: היא תמכה בקריאות להפסקת אש בעזה ובהמשך אמרה כי היא סבורה שישראל מבצעת "רצח עם". בפורום עם הקהילה היהודית בסוף ספטמבר היא חזרה על העמדה הזו, אך גם אמרה כי BDS הוא "צורה לגיטימית של מחאה שקטה" וכי אין בכוונתה להפוך את החרם לחלק ממצע הבחירות העירוני שלה.
בהודעה שהעבירה השבוע ל-DSA היא הלכה צעד נוסף. "אני מאמינה שהדרך הטובה ביותר עבור תושבי לוס אנג'לס העובדים להביע סולידריות עם עזה היא באמצעות מחאה לא אלימה, פעולה חקיקתית ולחץ דיפלומטי, כולל BDS", כתבה. אלא שגם הניסוח הזה לא הספיק להנהגה הארצית, שמבקשת ממנה תשובה ברורה יותר לשאלה האם היא עצמה תומכת בתנועת החרם. במקביל, הסניף המקומי בלוס אנג'לס ממשיך לעמוד מאחורי התמיכה בראמאן ומתנגד לניסיון של ההנהגה הארצית להתערב בהחלטה שלו.
הסערה מגיעה ברגע רגיש במיוחד במרוץ לראשות העיר. סקר של UC Berkeley Institute of Governmental Studies, שנערך בשיתוף Los Angeles Times בין 19 ל-25 באוקטובר, מצא שראמאן ובאס מקבלות כל אחת 40% בקרב מצביעים צפויים, בעוד 19% עדיין לא החליטו. מדובר בשינוי משמעותי לעומת סקר קודם של אותו גוף בספטמבר, שבו ראמאן הובילה על באס ב-11 נקודות. הבחירות יתקיימו ב-3 בנובמבר.
באס וראמאן מציגות גם קו שונה מאוד ביחס לישראל. בפורום עם הקהילה היהודית בלוס אנג'לס, באס דחתה את הטענה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, והדגישה את מחויבותה למאבק באנטישמיות ולהגנה על מוסדות יהודיים. ראמאן, לעומתה, המשיכה לעמוד מאחורי השימוש במונח "רצח עם", אף שהבהירה כי היא מכירה בזכותה של ישראל להתקיים וכי החרמת ישראל אינה חלק מהמדיניות העירונית שהיא מציעה.
ראמאן, בת 45, נולדה במדינת קרלה שבהודו והיגרה לארצות הברית עם משפחתה בגיל שש. היא למדה בהרווארד והשלימה תואר שני בתכנון ערים ב-MIT, ובהמשך עבדה במגזר ללא כוונת רווח וסייעה להקים ארגון שעוסק בחסרי בית בלוס אנג'לס. ב-2020 היא הדיחה חבר מועצה מכהן והפכה לאישה הראשונה ממוצא דרום-אסייתי שנבחרה למועצת העיר, וכן לחברה הראשונה ב-DSA שנבחרה אליה. מאז היא בנתה את מעמדה הפוליטי בעיקר סביב דיור בר-השגה, הגנה על שוכרים והמאבק בחסרי הבית.
באס, מצדה, מתמודדת עם ביקורת סביב ניהול העיר, יוקר המחיה, משבר חסרי הבית והטיפול בשריפות הקשות של ינואר 2025, שפרצו בזמן שהייתה בביקור בגאנה. ראמאן מבקשת להציג את עצמה כחלופה שמאלית יותר, בין היתר עם התחייבות לצמצם במחצית את מספר האנשים החיים ברחובות עד אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-2028. המחלוקת סביב ישראל הפכה כעת לאחד המבחנים הבולטים של הקמפיין שלה - וגם לנקודת מחלוקת בתוך המחנה הסוציאליסטי שתומך בה.
הוויכוח סביב ישראל אינו מוגבל ללוס אנג'לס. בפלורידה מתמודדת חברת בית הנבחרים המדינתי אנג'י ניקסון, שהצטרפה השנה ל-DSA, על מושב בסנאט האמריקאי. ניקסון קראה להפסקת אש בעזה כבר בנובמבר 2023, מגדירה גם היא את המלחמה כ"רצח עם" ומתנגדת כיום לסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. במקביל היא מנסה להרחיב את התמיכה בה מעבר לבסיס הפרוגרסיבי, וזכתה לתמיכה של ברק אובמה, ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז.
ניקסון מתמודדת מול הסנאטורית הרפובליקנית אשלי מודי, שמונתה למושב לאחר שמרקו רוביו התמנה למזכיר המדינה. סקר New York Times/Siena שפורסם השבוע העניק למודי 50% לעומת 44% לניקסון. אם ניקסון תנצח, היא תהיה האישה השחורה הראשונה שתייצג את פלורידה בסנאט. גם המרוץ הזה ממחיש עד כמה היחס לישראל הפך לנושא שמאלץ מועמדים פרוגרסיבים להתמודד עם פערים בין בסיס הפעילים שלהם לבין קהלים רחבים יותר שהם זקוקים להם ביום הבחירות.