עכשיו מגיע המאבק הזה לבית המשפט. ארגון האתיקה האמריקני Citizens for Responsibility and Ethics in Washington, המוכר כ-CREW, הגיש ב-14 באוקטובר תביעה פדרלית המבקשת למנוע מקושנר להמשיך לשמש כאחד משליחיו המרכזיים של טראמפ כל עוד אינו עומד, לטענת הארגון, בדרישות החלות על מי שמפעיל סמכות ממשלתית.
במרכז התביעה עומדת שאלה פשוטה אך נפיצה: האם אדם יכול להישאר "אזרח פרטי" כאשר הוא מייצג את ארה"ב במגעים עם ממשלות זרות, משתתף במשאים ומתנים על מלחמות והסכמי שלום ונפגש עם מנהיגים בשם הנשיא.

במרכז התביעה עומדת שאלה פשוטה אך נפיצה: האם אדם יכול להישאר "אזרח פרטי" כאשר הוא מייצג את ארה"ב במגעים עם ממשלות זרות, משתתף במשאים ומתנים על מלחמות והסכמי שלום ונפגש עם מנהיגים בשם הנשיא.
CREW טוען שהתשובה היא לא. לפי הארגון, היקף הפעילות של קושנר כבר חורג בהרבה מסיוע מזדמן או ייעוץ לא פורמלי, ולכן הוא צריך להיחשב עובד ממשלתי או בעל תפקיד רשמי ולהיות כפוף לדרישות של גילוי פיננסי, בדיקת ניגודי עניינים וכללי אתיקה פדרליים.
הסוגיה רגישה במיוחד משום שקושנר אינו רק שליח. במקביל לפעילותו המדינית הוא ממשיך לנהל חברת השקעות המטפלת במיליארדי דולרים, שחלקם מגיעים ממשקיעים וממשלות זרות. לטענת התובעים, מצב שבו אדם מנהל קשרים עסקיים עם גורמים בינלאומיים ובמקביל משתתף בשיחות מדיניות הנוגעות לאותם אזורים יוצר לפחות מראית עין של ניגוד עניינים.
בין הנושאים שבהם היה קושנר מעורב נמצאים המגעים סביב ישראל וחמאס, עתיד עזה, היחסים עם איראן וגם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הוא נסע למדינות שונות, נפגש עם מנהיגים והשתתף בשיחות שבהן הוצג למעשה כנציג של הממשל האמריקני.
במקרה של ישראל, תפקידו משמעותי במיוחד. קושנר היה אחד האנשים המרכזיים מאחורי המאמצים המדיניים של ממשל טראמפ במזרח התיכון כבר בתקופת הנשיאות הראשונה, והוא חזר לעסוק בנושא גם בקדנציה הנוכחית. בשנה האחרונה השתתף שוב במגעים הקשורים להסדרים בין ישראל לחמאס ולתוכניות לעתיד עזה.
הבית הלבן מציג תמונה אחרת לחלוטין. מבחינתו, קושנר נשאר אזרח פרטי שמסייע לנשיא בהתנדבות, משלם את הוצאותיו בעצמו ואינו מחזיק במשרה ממשלתית. לכן, לטענת הממשל, אין בסיס לדרישה שיחולו עליו כל הכללים החלים על פקיד פדרלי רגיל.
עורך דינו של קושנר, צ'אד מיזל, דחה את התביעה וטען שאין לה בסיס משפטי. לדבריו, הסדרי ההתנדבות של קושנר נבדקו גם בידי יועצי אתיקה חיצוניים וגם בידי משפטנים בממשלה, ואלה קבעו כי הם עומדים בדרישות החוק.
גם הבית הלבן תקף בחריפות את CREW וטען שמדובר בארגון בעל אג'נדה פוליטית נגד טראמפ ומשפחתו. דוברת הבית הלבן אמרה כי עסקיו הפרטיים של קושנר אינם קשורים לפעילותו הדיפלומטית וכי ניסיונו וקשריו בעולם הם בדיוק הסיבה לכך שהנשיא נעזר בו.
קושנר עצמו כבר התייחס בעבר לביקורת על ניגודי העניינים וטען שמה שמבקריו מכנים "ניגוד עניינים", הוא רואה דווקא כניסיון וקשרים שמאפשרים לו להשיג תוצאות. לדבריו, ללא הקשרים האישיים והעסקיים שבנה במשך השנים, חלק מההסכמים שהושגו במזרח התיכון כלל לא היו מתאפשרים.
אלא שעבור CREW, הטיעון הזה הוא בדיוק לב הבעיה. הארגון טוען שהחוק נועד למנוע מצב שבו הציבור צריך פשוט לסמוך על אדם בעל אינטרסים פרטיים רחבים שיבדיל בעצמו בין העסקי לציבורי. לטענתו, מנגנוני הגילוי והפיקוח קיימים כדי שהציבור יוכל לדעת מהם הנכסים, ההשקעות והקשרים של מי שמקבל החלטות בשמו.
התביעה נשענת בין היתר על סעיף המינויים בחוקה ועל חוקי אתיקה שנחקקו לאחר פרשת ווטרגייט. לטענת CREW, קושנר מפעיל בפועל סמכויות הדומות לאלה של בעל תפקיד ממשלתי בכיר, ולכן אין לאפשר לממשל לעקוף את מנגנוני הבדיקה פשוט באמצעות הגדרתו כמתנדב.
התביעה אינה מופנית רק נגד קושנר. בין הנתבעים מופיעים גם השליח סטיב ויטקוף, ראש הסגל בבית הלבן סוזי ויילס, מזכיר המדינה מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת', כולם במסגרת תפקידיהם הרשמיים.
האירוניה היא שויטקוף, שעובד לצד קושנר ונחשב יחד איתו לאחד השליחים המרכזיים של טראמפ, כן מוגדר עובד ממשלתי וכן הגיש הצהרת הון. קושנר, לעומת זאת, ממשיך לפעול במעמד של אזרח פרטי.
גם בתקופת הנשיאות הראשונה של טראמפ היה קושנר איש עסקים עשיר לצד היותו יועץ בכיר לנשיא, אך אז הוא ואשתו איוונקה טראמפ היו עובדים רשמיים בבית הלבן והגישו את מסמכי הגילוי הפיננסי שנדרשו מהם. הפעם, דווקא כשהוא עוסק כמעט לחלוטין במדיניות חוץ, הוא פועל בלי אותו מעמד רשמי.
כעת יצטרך בית המשפט לקבוע האם מדובר בסידור לגיטימי שמאפשר לנשיא להשתמש באדם שהוא סומך עליו כשליח בלתי רשמי, או בדרך לעקוף את כללי האתיקה והפיקוח שנועדו לחול על מי שמייצג את ארה"ב.
עד אז קושנר ממשיך לנוע בין שני עולמות: מצד אחד איש עסקים שמנהל השקעות פרטיות בהיקף של מיליארדים, ומצד שני אדם שיושב מול מנהיגים זרים ומדבר בשם נשיא ארה"ב. השאלה שמעלה התביעה היא האם במערכת האמריקנית אפשר להיות שניהם באותו זמן.