הכלי החדש לא מסתכל רק על הממוגרפיה האחרונה, אלא משווה בין כמה בדיקות תלת-ממד שבוצעו לאורך מספר שנים. כך הוא יכול לזהות שינויים עדינים ברקמת השד, שאולי לא נראים משמעותיים בבדיקה בודדת. המודל פותח ונבדק על יותר מ-313 אלף ממוגרפיות של למעלה מ-161 אלף נשים.
כיום, הערכת הסיכון לסרטן שד מבוססת בין היתר על גורמים כמו היסטוריה משפחתית ומוטציות גנטיות. לדברי מומחים, הבינה המלאכותית עשויה להוסיף שכבה נוספת של מידע - ולזהות סימנים ברקמת השד עצמה שמעידים על סיכון גבוה יותר, גם אצל נשים שאין להן סיפור משפחתי מוכר של המחלה.

אם השיטה תוכיח את עצמה, היא עשויה לעזור לרופאים להתאים את המעקב לכל אישה באופן אישי. נשים שיימצאו בסיכון גבוה יותר יוכלו, למשל, לשקול עם הרופא בדיקות נוספות כמו MRI, בעוד שנשים בסיכון ממוצע יוכלו להמשיך בשגרת הממוגרפיה הרגילה.
יתרון נוסף הוא שהמערכת יכולה לנתח בדיקות שכבר בוצעו בעבר. כלומר, כדי לקבל את הערכת הסיכון לא צריך לעבור בדיקת הדמיה נוספת או להיחשף לעוד קרינה - המידע מגיע מתוך הממוגרפיות שכבר נמצאות בתיק הרפואי.
עם זאת, החוקרים מדגישים שהציון שמתקבל מהמערכת אינו אבחנה של סרטן וגם לא תחזית ודאית לכך שהמחלה תתפתח. ציון גבוה יכול להוביל לשיחה עם הרופא על מעקב צפוף יותר או צעדים להפחתת סיכון, אבל ציון נמוך לא מבטל את הצורך בבדיקות ממוגרפיה שגרתיות.
בשלב הזה מדובר עדיין בכלי מחקרי בלבד, והוא אינו מאושר על ידי ה-FDA לשימוש קליני. המחקר התבסס על בדיקות שבוצעו במרכזים של NYU Langone ועל מכשירי ממוגרפיה של יצרן אחד, ולכן הצוות מתכנן לבדוק את המודל גם בבתי חולים אחרים ובמערכות הדמיה שונות לפני שניתן יהיה לדעת עד כמה הוא יעיל בשימוש רחב.