
סיבר פרסם את ההודעה בחשבון האינסטגרם של פרטון וסיפר כי היא עצמה ביקשה ממנו כבר לפני שנים להיות האדם שימסור יום אחד את הבשורה. "שלום לכולם, שמי בריאן סיבר, בנה של קאסי פרטון, ואני מודיע על מותה של דודתי, דולי רבקה פרטון דין", אמר. הוא תיאר אותה כאחות, דודה וסבתא עבור דורות שונים במשפחה, והוסיף כי רק כעת הוא מבין את מלוא המשמעות של המשימה שהפקידה בידיו.
מותה מגיע לאחר תקופה ארוכה של בעיות בריאות וביטול הופעות. בספטמבר 2025 היא נעדרה מאירוע בפארק השעשועים שלה 'דוליווד' בעקבות זיהום, ובהמשך דחתה סדרת הופעות בלאס וגאס כדי לעבור כמה הליכים רפואיים. בינואר 2026 היא גם החמיצה את חגיגות יום הולדתה ה-80 ב-Grand Ole Opry, ובמאי ביטלה סופית את ההופעות בלאס וגאס. למרות זאת, היא ביקשה להרגיע את מעריציה ואמרה אז כי היא מגיבה היטב לתרופות ולטיפולים וכי הרופאים הבטיחו לה שכל הבעיות שמהן היא סובלת ניתנות לטיפול.

דולי פרטון, 1946-2026
השנה האחרונה בחייה עמדה גם בסימן האובדן האישי הקשה של בעלה, קארל דין, שמת במרץ 2025 בגיל 82. השניים היו יחד במשך יותר מ-60 שנה, ופרטון כתבה לאחר מותו: "מילים אינן יכולות לתאר את האהבה שחלקנו במשך יותר מ-60 שנה. תודה על התפילות ועל האהדה". בהמשך סיפרה כי היא לוקחת הפסקה קצרה מהמוזיקה, משום שאינה יכולה להרשות לעצמה להיסחף ברגשות בזמן העבודה.
הדרך הארוכה שלה לפסגת עולם הבידור התחילה הרחק מאוד מהזוהר. פרטון נולדה ב-19 בינואר 1946 בטנסי והייתה אחת מ-12 ילדים במשפחה שגדלה בעוני קשה וללא מים זורמים. כבר בגיל חמש כתבה את השיר הראשון שלה, בגיל עשר הופיעה בתוכניות רדיו מקומיות ובגיל 13 עלתה לראשונה על במת ה-Grand Ole Opry, שם פגשה את ג'וני קאש. הוא הציג אותה בפני הקהל, עודד אותה בתחילת דרכה והפך עם השנים לחבר קרוב.
גם הצעדים הראשונים בקריירה לא היו פשוטים. פרטון סיפרה כי בתקופה שבה נסעה להופעות עם דודה, ביל אוונס, השניים נאלצו לעיתים לישון במכונית. "המושב האחורי היה חדר השינה שלי והמושב הקדמי היה שלו", נזכרה. "חפפתי את השיער בשירותים של תחנות דלק והתאפרתי מול המראה בצד המכונית. ככה פשוט עשינו את זה".
הפריצה הגדולה הגיעה ב-1967, כאשר השירים Dumb Blonde ו-Something Fishy נכנסו למצעד הקאנטרי של בילבורד. באותה שנה יצא אלבום הבכורה שלה, Hello, I'm Dolly, ובהמשך הגיעו שירים שהפכו לקלאסיקות, בהם Coat of Many Colors, Joshua, Jolene, 9 to 5 ו-Islands in the Stream עם קני רוג'רס.

השיר I Will Always Love You, שאותו כתבה והקליטה ב-1974, זכה לחיים חדשים כאשר ויטני יוסטון הקליטה אותו לסרט The Bodyguard ב-1992 והפכה אותו לאחד הלהיטים הגדולים בכל הזמנים.
פרטון זכתה ב-11 פרסי גראמי והותירה את חותמה גם מחוץ לעולם הקאנטרי. היא קיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, צורפה להיכל התהילה של כותבי השירים בנאשוויל וזכתה במדליה הלאומית לאמנויות ובפרס מרכז קנדי. ב-1986 פתחה את פארק השעשועים 'דוליווד' בטנסי, שהפך לאחד המזוהים עמה ביותר ולחלק מרכזי מהמורשת שבנתה באזור שבו גדלה.
לצד המוזיקה, פרטון פיתחה גם קריירת משחק מצליחה. הופעת הבכורה שלה בקולנוע הייתה בסרט '9 עד 5' לצד ג'יין פונדה ולילי טומלין, ובהמשך השתתפה ב-The Best Little Whorehouse in Texas וב-'מגנוליות מפלדה'. פונדה סיפרה כי בחרה בה לתפקיד משום שמצאה בשירים שלה עומק ואנושיות שהעידו כי היא יכולה גם לשחק. ג'וליה רוברטס, ששיחקה לצדה ב-'מגנוליות מפלדה', נזכרה כי פרטון מעולם לא התלוננה גם במהלך הצילומים בחום הכבד של לואיזיאנה, ואמרה לה: "כשהייתי ילדה קטנה רציתי להיות מפורסמת ועשירה. עכשיו אני גם וגם, אז אני לא הולכת להתלונן".

עבור הדור הצעיר הייתה פרטון מוכרת גם כסנדקית וכדמות מופת עבור מיילי סיירוס. השתיים הופיעו והקליטו יחד לאורך השנים, וסיירוס תיארה אותה כאגדה וכמי שתמיד הייתה מודל לחיקוי עבורה. ההשפעה של פרטון הגיעה גם לביונסה, קלי קלרקסון ואינספור אמנים נוספים שביצעו את שיריה והציגו אותם לקהלים חדשים.
מאחורי הפאות, התלבושות הנוצצות וההומור העצמי עמדה גם פעילות פילנתרופית רחבת היקף. מיזם Imagination Library שהקימה ב-1995 תרם מאז יותר מ-318 מיליון ספרים לילדים ברחבי העולם. פרטון, שלא היו לה ילדים משלה, הותירה אחריה דורות של מעריצים, קטלוג עצום של שירים ומשפט אחד שסיכם היטב את הדרך שבה הפכה את התדמית שלה לאמנות: "עולה הרבה כסף להיראות כל כך זולה".

לדולי פרטון ומיילי סיירוס היה קשר עמוק ומיוחד