
ההתכתבות התקיימה ב־25 וב־26 בינואר 2021 בין פאוצ'י, שכיהן אז כמנהל המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות, לבין מנהלת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן רושל ולנסקי והמנתח הכללי של ארצות הברית ויווק מרתי. השלושה דנו בשאלות הנוגעות לחיסון נשים הרות ובמידע המוגבל שהיה זמין באותה תקופה.
באחד המסרונים כתב פאוצ'י כי החום והתגובה החיסונית המשמעותית שחלק מהמתחסנים חוו לאחר המנה השנייה "עלולים, באופן תיאורטי, להיות קשורים להפלה בשליש הראשון". ולנסקי השיבה כי מדובר ב"נקודה טובה בהחלט, במיוחד לאחר המנה השנייה", ומרתי כתב שגם בעיניו זו נקודה חשובה. הדברים לא מוכיחים שהחיסון גרם להפלות, אך הם מראים שבכירי מערכת הבריאות האמריקנית דנו בפרטיות באפשרות הזאת בשלב מוקדם של מבצע החיסונים.

החקירה נגד ד"ר אנתוני פאוצ'י נמשכת
למחרת העלה מרתי בפני פאוצ'י וולנסקי הודעה של ארגון הבריאות העולמי, שהמליץ אז שלא לחסן נשים הרות בחיסון של מודרנה בשל מחסור בנתונים. הוא הזהיר כי ההודעה עלולה לפגוע באמון הציבור בקרב נשים הרות. פאוצ'י השיב כי יש לשקול את הסיכונים האפשריים של החיסון מול הסכנות של מחלת הקורונה עצמה, והוסיף כי יותר מ־10,000 נשים הרות כבר התחסנו מבלי שדווחו בעיות וכי מחקרים בבעלי חיים לא העלו סימני אזהרה.
ב־3 בפברואר, ימים ספורים לאחר אותה התכתבות, אמר פאוצ'י בפומבי כי מינהל המזון והתרופות האמריקני לא זיהה עד אותו שלב "דגלים אדומים" בנוגע לחיסון נשים הרות. בחודשים הבאים הפכו ההמלצות הפומביות להחלטיות יותר: באוגוסט אמר כי בקרב עשרות אלפי נשים הרות שהתחסנו לא נמצא כל סימן לעלייה בתופעות חריגות, ובספטמבר המליץ ה־CDC לנשים להתחסן לפני ההיריון או במהלכו.
המסרונים הם חלק ממאגר גדול בהרבה שהעביר משרד הבריאות האמריקני לסנאטורים בעקבות דרישה במסגרת החקירה. לפי ג'ונסון ופול, המידע מהטלפון כולל יותר מ־34 אלף הודעות טקסט ו־522 הודעות קוליות. החוקרים ציינו כי ברשימת אנשי הקשר הופיעו שלושה שמות בלבד, בעוד יתר ההתכתבויות זוהו באמצעות מספרי טלפון, והבהירו כי עדיין מוקדם לקבוע אם מידע כלשהו נמחק.
ג'ונסון ביקש כעת לזמן את פאוצ'י ובכירים נוספים במינהל המזון והתרופות לראיונות מתועדים בדלתיים סגורות, כחלק מבדיקת פיתוח החיסונים, פריסתם, יעילותם והמעקב אחר בטיחותם. החשיפה מגיעה לאחר שפאוצ'י הופיע בחודש שעבר בפני ועדת הסנאט והסתמך 111 פעמים על התיקון החמישי לחוקה. הוועדה בראשות פול קבעה לאחר מכן כי ביזה את הקונגרס והעבירה את ההחלטה למשרד המשפטים, בעוד פאוצ'י ועורך דינו טענו כי החקירה שמוביל פול אינה ניסיון רציני להגיע למידע אלא רדיפה אישית.