נגמר עידן לאודר: המיליארדר היהודי סוגר את הברז לרפובליקנים

במשך עשרות שנים היה רונלד לאודר הרבה יותר ממיליארדר. יורש אימפריית הקוסמטיקה "אסתי לאודר" נחשב לאחד היהודים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בארצות הברית, האיש שמימן מועמדים רפובליקנים, מאבקים משפטיים, יוזמות פרו־ישראליות ופרויקטים יהודיים ברחבי העולם. לכן העובדה שבשנת 2026 לא תרם אפילו דולר אחד לרפובליקנים במדינת ניו יורק אינה רק פרט בדוחות מימון הבחירות – אלא סימן לכך שאחד ממוקדי הכוח המרכזיים של הימין האמריקאי ושל יהדות העולם מתחיל לרדת מהבמה.

לפי מסמכי מימון הבחירות, לאודר לא העביר השנה תרומות לקמפיינים רפובליקניים בניו יורק, וגם הסופר־פא"ק שבאמצעותו הזרים במשך שנים עשרות מיליוני דולרים כמעט ואינו פעיל. במקביל, הוא צמצם בשקט את פעילות משרדו האישי ופיטר יועצים, אנשי תקשורת ואנשי קמפיין שליוו אותו במשך שנים.

לפי מסמכי מימון הבחירות, לאודר לא העביר השנה תרומות לקמפיינים רפובליקניים בניו יורק, וגם הסופר־פא"ק שבאמצעותו הזרים במשך שנים עשרות מיליוני דולרים כמעט ואינו פעיל. במקביל, הוא צמצם בשקט את פעילות משרדו האישי ופיטר יועצים, אנשי תקשורת ואנשי קמפיין שליוו אותו במשך שנים.

עבור הרפובליקנים בניו יורק מדובר בהתפתחות דרמטית. לאודר היה במשך שנים "הארנק" של המחנה השמרני במדינה. הוא מימן יוזמות פוליטיות, קרבות משפטיים ומרוצי בחירות, ולפני ארבע שנים בלבד השקיע קרוב ל־13 מיליון דולר במהלך שסייע לרפובליקנים להשיג רוב בבית הנבחרים. במערכת הבחירות הנוכחית, דווקא כאשר המפלגה זקוקה לתורמים גדולים, פנקס הצ'קים שלו נותר סגור.

מאחורי השינוי עומדים כמה גורמים. לפי מקורבים למשפחה, ילדיו הבוגרים ביקשו ממנו לצמצם את ההוצאות העצומות שהקדיש במשך שנים לפוליטיקה, לאמנות ולפילנתרופיה. במקביל, גם מצבו הפיננסי השתנה. מניית "אסתי לאודר", שעליה מבוסס חלק ניכר מהונו, איבדה כ־77% מערכה מאז השיא שנרשם בשנת 2021, והיקף אחזקותיו הצטמק ביותר ממיליארד דולר.

למרות זאת, איש אינו טוען כי לאודר נקלע לקשיים כלכליים. הונו עדיין נאמד במיליארדי דולרים, והוא מחזיק באחד מאוספי האמנות הפרטיים החשובים בעולם, לצד נכסי יוקרה בפאלם ביץ', בהמפטונס ובניו יורק. אולם מקורבים אומרים כי בגיל 82 הוא בוחר לנהל את נכסיו אחרת ולהתמקד בשימור מורשתו במקום בהרחבת השפעתו הפוליטית.

השינוי אינו מתרחש רק בפוליטיקה. בחודשים האחרונים הודיע לאודר כי יסיים את כהונתו כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, תפקיד שבו החזיק במשך קרוב לשני עשורים. בתקופתו הפך הארגון לאחד הגופים המשפיעים ביותר במאבק באנטישמיות, בחיזוק הקשרים עם ממשלות ובייצוג הקהילות היהודיות בעולם.

במקביל הוא החל לממש חלק מנכסיו. הוא מכר נכסי נדל"ן, הוציא למכירה את אוסף מטוסי הקרב ההיסטוריים שלו, ואף הודיע כי המוזיאון שהקים בניו יורק יתמזג עם מוזיאון המטרופוליטן – מהלך שנועד להבטיח את המשך פעילותו גם לאחר לכתו.

גם מבחינה עסקית ניכרים סימנים של היערכות לדור הבא. לאודר ויתר על חלק מתפקידיו בחברה המשפחתית, ובמקביל נחשף כי שיעבד כמעט את כל מניותיו הנותרות לטובת הלוואות בנקאיות – מהלך מקובל בקרב בעלי הון, אך כזה שהופך רגיש יותר כאשר שווי המניה יורד בחדות.

לצד השיקולים האישיים, הפרישה של לאודר מותירה חלל משמעותי בפוליטיקה האמריקאית. במשך שנים היה כמעט בלתי אפשרי לנהל קמפיין רפובליקני משמעותי בניו יורק בלי תמיכתו. "האם יש מישהו שיכול להחליף אותו?" תהה לאחרונה יו"ר המפלגה השמרנית במדינה. "התשובה הפשוטה היא לא."

עבור יהודים וישראלים בארצות הברית, המשמעות חורגת הרבה מעבר לתרומות בחירות. לאודר היה במשך עשרות שנים אחת הדמויות המרכזיות בחיבור שבין הון, פוליטיקה, תמיכה בישראל ומנהיגות יהודית. נסיגתו מסמנת לא רק את סיומו של פרק אישי, אלא גם את תחילתו של עידן חדש שבו הדור הבא של התורמים והמנהיגים יידרש למלא את החלל שהותיר אחריו.