
הסקירה, שפורסמה ב־31 ביולי בכתב העת Cell Press Blue, בחנה יותר מ־350 מחקרים על הקשר בין הגבלת חלבון להזדקנות. המחקרים נערכו בין היתר בשמרים, חרקים ומכרסמים, ולכן עדיין אי אפשר לקבוע שהתוצאות תקפות באותה מידה גם לבני אדם. עם זאת, החוקרים מצאו כי הפחתת חלבון או חומצות אמינו מסוימות עשויה לשפר את חילוף החומרים, לצמצם נזק לתאים ולהפעיל תהליכים ביולוגיים הקשורים לאריכות ימים.

המחקר החדש שמזהיר מהמחיר הבריאותי של צריכת חלבון בגיל מבוגר
הממצאים מגיעים דווקא בתקופה שבה האמריקאים מקבלים עידוד לצרוך יותר חלבון. ההמלצות הפדרליות המעודכנות מציעות למבוגרים רבים לצרוך בין 1.2 ל־1.6 גרם חלבון לכל קילוגרם ממשקל הגוף ביום, לעומת ההמלצה הוותיקה של 0.8 גרם. לדברי פרופ' דאדלי לאמינג מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, אין ספק שחלבון מסייע לבניית שרירים ולהתאוששות מפעילות גופנית, אך אנשים שאינם פעילים עלולים לצרוך הרבה יותר ממה שגופם באמת צריך.
ההסבר האפשרי הוא שכמות גדולה של חלבון מעודדת את הגוף להתמקד בתהליכי גדילה, על חשבון פעולות תאיות שעשויות לסייע בהזדקנות בריאה ובהגנה מפני מחלות. במחקרים בבעלי חיים, הגבלת חלבון נקשרה לשיפור בחילוף החומרים ולחיים ארוכים יותר, גם כאשר כמות הקלוריות הכוללת נותרה דומה. כמה ניסויים קטנים בבני אדם מצאו גם שיפור במשקל הגוף, בכמות השומן וברמות הסוכר בצום.
החוקרים מצביעים במיוחד על חומצות האמינו מתיונין, איזולאוצין וולין. הן נמצאות בבשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב, וגם בתוספי חלבון. אפשר למצוא אותן גם בסויה, שעועית, עדשים, אגוזים וזרעים, אך ביחסים שונים. לפי הסקירה, ייתכן שהרכב החלבון חשוב לא פחות מהכמות הכוללת שאוכלים.
למרות הממצאים, החוקרים אינם ממליצים לכולם לקצץ מיד בחלבון. צריכה גבוהה יותר יכולה לעזור לספורטאים ולאנשים פעילים, וגם למבוגרים שרוצים לשמור על מסת השריר ולהפחית את הסיכון לאובדן שרירים עם הגיל. המסקנה המרכזית היא שיותר חלבון אינו תמיד טוב יותר, וכי הכמות המתאימה צריכה להיקבע לפי הגיל, מידת הפעילות והצרכים האישיים.