גשר של ידידות הפך לסמל של משבר: קנדה השאירה את ארה"ב מחוץ לטקס

כשקנדה ומדינת מישיגן החליטו לפני יותר מעשור להקים גשר חדש במעבר הגבול העמוס ביותר בין קנדה לארצות הברית, איש לא שיער שהפרויקט יהפוך יום אחד לסמל של המשבר החריף ביחסים בין שתי השכנות. בשנת 2012, בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, שיתוף הפעולה בין המדינות היה הדוק, והרעיון היה להקים גשר שיסמל את הידידות ביניהן.

לכבוד שתי המדינות נקרא המיזם על שמו של אגדת ההוקי הקנדית גורדי האו, שבילה 25 עונות במדי קבוצת "דטרויט רד וינגס". הגשר מחבר בין העיר וינדזור שבמחוז אונטריו לבין העיר דטרויט שבמדינת מישיגן, ונחשב לאחד ממיזמי התשתית החשובים ביותר בצפון אמריקה.

אלא שכאשר נערך ביום שישי טקס החנוכה הרשמי של הגשר, שמחירו הסתכם ב־6.4 מיליארד דולר קנדי, שהם כ־4.5 מיליארד דולר אמריקני, המציאות הפוליטית כבר הייתה שונה לחלוטין. בבית הלבן יושב כיום הנשיא דונלד טראמפ, שהטיל מכסים כבדים על קנדה, העלה בעבר רעיונות לצירופה לארצות הברית ואף עיכב את פתיחת הגשר עצמו.

המשבר החריף עוד יותר השבוע, לאחר שטראמפ הודיע על הטלת מכסים בשיעור של 50 אחוז על שורת מוצרים קנדיים בשווי כ־20 מיליארד דולר. בקנדה ראו במהלך חציית קו אדום, והחליטו לבטל את השתתפותם של נציגי הממשל האמריקני בטקס הפתיחה.

במקום לקיים את האירוע במרכז הגשר, על קו הגבול הבינלאומי, הועבר הטקס אל מתחם ביקורת הגבולות של קנדה, שם נערכה גזירת הסרט לצד מופע מסורתי של בני האומות הראשונות, ללא נציגות אמריקנית רשמית.

במקום לקיים את האירוע במרכז הגשר, על קו הגבול הבינלאומי, הועבר הטקס אל מתחם ביקורת הגבולות של קנדה, שם נערכה גזירת הסרט לצד מופע מסורתי של בני האומות הראשונות, ללא נציגות אמריקנית רשמית.

בהודעת משרד התשתיות הקנדי נאמר כי לנוכח צעדי הסחר האחרונים של ארצות הברית, "לא יהיה ראוי לקיים אירוע חגיגי משותף". עם זאת, הדגישו בקנדה כי הגשר עצמו ימשיך לשמש פרויקט אסטרטגי בעל חשיבות כלכלית עצומה לשתי המדינות.

טראמפ לא נשאר חייב. במהלך הטקס פרסם ברשתות החברתיות הודעה שבה טען כי קנדה ביטלה את הזמנת ארצות הברית להשתתף באירוע, והוסיף כי אין לו בעיה עם ההחלטה משום שקנדה "כבר משלמת מכסים משמעותיים". באותה הודעה טען גם שההסכם שנחתם בשנת 2012 בין קנדה למישיגן, שעל בסיסו נבנה הגשר, אינו תקף עוד.

שר התשתיות הקנדי, גרגור רוברטסון, דחה מיד את הדברים והבהיר כי להסכם אין כל שינוי והוא ממשיך לעמוד במלוא תוקפו.

זו אף אינה הפעם הראשונה שטקס החנוכה משתבש. פתיחה רשמית שתוכננה להתקיים כבר בחודש יוני בוטלה ברגע האחרון, ככל הנראה בעקבות בקשת ממשל טראמפ.

למרות הדרמה הפוליטית, התנועה על הגשר צפויה להתחיל רק ביום שני. עם מגדלי הענק שלו, כבלי המתלים המוארים והמיקום האסטרטגי שלו, מדובר באחד ממיזמי התחבורה המרשימים שנבנו בשנים האחרונות, והוא אמור להעביר חלק משמעותי מהסחר בין שתי המדינות.

ראש עיריית וינדזור, דרו דילקנס, הודה כי קשה לראות את אחד מסמלי שיתוף הפעולה החשובים ביותר בין המדינות נפתח דווקא בתקופה של מתיחות כה עמוקה. לדבריו, האירוע משקף את מצב היחסים בין קנדה לארצות הברית יותר מכל נאום פוליטי.

מאחורי הקלעים הסתתר במשך שנים גם מאבק עסקי עיקש. במשך יותר משני עשורים ניסתה משפחת מורון, המחזיקה בבעלות על "גשר השגריר" הוותיק המחבר בין דטרויט לווינדזור, לעכב את הקמת הגשר החדש. גשר השגריר, שנמצא בבעלות פרטית, מעביר כיום סחורות בשווי של כ־300 מיליון דולר מדי יום.

מאבקים משפטיים ולחצים פוליטיים מצד המשפחה הביאו לכך שקנדה נאלצה לממן לבדה את מרבית עלויות הפרויקט, לאחר שמחוקקים במישיגן סירבו להשתתף במימון.

בחודש פברואר, לאחר פגישה בין איש העסקים מתיו מורון לבין שר המסחר האמריקני הווארד לוטניק, הודיע טראמפ כי בכוונתו לחסום את פתיחת הגשר. בהמשך דיווח "ניו יורק טיימס" כי מורון תרם מיליון דולר לוועדת פעולה פוליטית התומכת בטראמפ זמן קצר לפני כן.

בסופו של דבר הושגה החודש פשרה שאפשרה את פתיחת הגשר. במסגרת ההבנות, ארצות הברית תקבל במשך 15 השנים הקרובות חלק מהכנסות האגרה, אף שקנדה היא שמימנה כמעט את כל עלות הקמתו.

עם זאת, לפי תחזיות הרשות שתפעיל את הגשר, בשנות הפעילות הראשונות הוא כלל לא צפוי להניב רווחים. ההכנסות הצפויות מאגרות עומדות על כ־35.8 מיליון דולר קנדי בלבד, בעוד שהוצאות התפעול יסתכמו בכ־135.6 מיליון דולר קנדי, כלומר הפסד של קרוב ל־100 מיליון דולר קנדי כבר בשנה הראשונה.

ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, העריך כי לאורך 15 השנים הקרובות תקבל ארצות הברית כ־320 מיליון דולר קנדי מההכנסות, סכום השווה לכחמישה אחוזים בלבד מעלות הקמת הפרויקט.

למרות פתיחתו הרשמית, נדמה כי גשר גורדי האו כבר אינו רק גשר המחבר בין שתי מדינות. הוא הפך לסמל מוחשי של היחסים המתוחים בין אוטווה לוושינגטון. "אני מקווה שיגיע היום שבו נוכל לסגור את הגשר לכמה שעות ולחגוג אותו כפי שמגיע לו", אמר דילקנס. "אבל זה יקרה רק כשהיחסים בין שתי המדינות יהיו טובים הרבה יותר משהם היום."