
את החקירה מובילים יושב ראש ועדת המשפט של בית הנבחרים, ג'ים ג'ורדן, ויושב ראש ועדת הדרכים והאמצעים, ג'ייסון סמית'. במכתב חריף שנשלח להנהלת הקרן הם דורשים להעביר מסמכים ומידע מפורט על פעילותה הכספית, בטענה כי קיימים סימנים לכך שכספי תרומות שהתקבלו בארצות הברית הועברו לגופים שפעלו במערכת הבחירות בישראל.

בקרן החדשה לישראל דוחים בתוקף את כל ההאשמות. מנכ"ל הקרן, מיקי גיצין, מסר כי הארגון פועל בהתאם לחוק האמריקאי והישראלי כאחד, וכי אין כל בסיס לטענות המועלות נגדו. בתמונה: מימין מיקי גיצין ודניאל סוקץ'
על פי חוקי המס האמריקאיים, ארגונים המוכרים כמלכ"רים ונהנים ממעמד של פטור ממס אינם רשאים להשתתף או לממן פעילות מפלגתית או קמפיינים פוליטיים – בין אם בארצות הברית ובין אם במדינות אחרות. זו בדיוק השאלה שמבקשים חברי הקונגרס לברר.
על פי הודעת ועדת המשפט, אחת הטענות המרכזיות נוגעת למימון הסעות של מצביעים בדואים לקלפיות ביום הבחירות – פעולה שלטענת הרפובליקנים חרגה מפעילות ציבורית לגיטימית והפכה להתערבות ישירה בהליך הבחירות. בנוסף נטען כי הקרן מימנה את פעילותה של עמותת "עדאלה", שסיפקה ייצוג משפטי לרשימה המשותפת של המפלגות הערביות במהלך מערכת הבחירות.
ג'ייסון סמית' כתב כי אם יתברר שהקרן הצהירה בפני רשויות המס האמריקאיות שלא עסקה בפעילות פוליטית, בעוד שבפועל מימנה פעילויות מסוג זה, יהיה מדובר בהפרה חמורה של החוק. לדבריו, ועדת הדרכים והאמצעים תמשיך לפקח על עמותות הנהנות מהטבות מס כדי לוודא שכספי משלם המסים האמריקאי אינם מנוצלים בניגוד לייעודם.
בקרן החדשה לישראל דוחים בתוקף את כל ההאשמות. מנכ"ל הקרן, מיקי גיצין, מסר כי הארגון פועל בהתאם לחוק האמריקאי והישראלי כאחד, וכי אין כל בסיס לטענות המועלות נגדו.
לדבריו, מדובר בטענות שכבר עלו בעבר במסגרת תביעה שהוגשה נגד הקרן ונדחתה בבית משפט פדרלי בניו יורק בשנת 2021. גיצין הדגיש כי הקרן תמשיך לתמוך, לדבריו, בקידום הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם בישראל, ולא תירתע מלחצים פוליטיים.
לדבריו, המכתב שנשלח מהקונגרס נשען ברובו על טענות שכבר נבחנו בעבר ולא נמצאו מבוססות, והוא הבהיר כי הקרן תשתף פעולה עם ההליך תוך שמירה על זכויותיה.
החקירה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה. בחודשים האחרונים הגבירו הרפובליקנים את הפיקוח על ארגונים יהודיים-אמריקאיים המעבירים תרומות לישראל. כבר בחודש מאי נשלחו מכתבים דומים גם לקרן הקהילתית היהודית ולקרנות PEF להשקעות בישראל, בחשד שכספים שהועברו באמצעותן שימשו למימון פעילות פוליטית הקשורה למחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל.
למעשה, לראשונה בוחן הקונגרס האמריקאי באופן שיטתי האם תרומות פילנתרופיות מארצות הברית חוצות את הקו שבין פעילות ציבורית לגיטימית לבין מעורבות ישירה בפוליטיקה הישראלית.
המהלך עורר תגובות חריפות גם בקרב הדמוקרטים. חבר הקונגרס היהודי ג'רי נאדלר, המייצג את ניו יורק, תקף בחריפות את החקירה וכינה אותה "אינקוויזיציה מגוחכת". לדבריו, מדובר בניסיון לפגוע בזכותם של יהודים אמריקאים לתמוך בארגונים הפועלים בישראל בהתאם להשקפת עולמם, תוך פגיעה בעקרונות חופש הביטוי וחופש ההתאגדות המעוגנים בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.
מנגד, הרפובליקנים טוענים כי אין מדובר בשאלה אידיאולוגית אלא בשאלה משפטית. מבחינתם, כל ארגון הנהנה מהטבות מס בארצות הברית חייב לעמוד באותם כללים, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות או לזהות הגופים שבהם הוא תומך.
הפרשה צפויה לעורר עניין רב גם בישראל. במשך שנים מתנהל ויכוח ציבורי סביב השפעתם של כספים המגיעים מחו"ל על הזירה הפוליטית הישראלית, אך כעת נראה כי הוויכוח חוצה את האוקיינוס והופך גם לסוגיה אמריקאית פנימית.
בשלב זה מדובר בחקירת פיקוח של הקונגרס ולא בהליך פלילי, ולא הוגשו כל כתבי אישום או קביעות שלפיהן הקרן הפרה את החוק. אולם עצם פתיחת החקירה נגד אחד הארגונים היהודיים-אמריקאיים הבולטים ביותר מבטיחה שהעימות בין הרפובליקנים לקרן החדשה לישראל ימשיך לעמוד במרכז סדר היום הפוליטי בוושינגטון בתקופה הקרובה.