סקר חדש: אמריקה מתרחקת מישראל - הדמוקרטים מובילים את השבר
סקר חדש של סוכנות הידיעות אסושיאייטד פרס ומכון נורק מצביע על שחיקה חדה בתמיכה האמריקאית בישראל כמעט שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר. רוב הדמוקרטים סבורים שוושינגטון מעניקה לישראל גיבוי מוגזם, ביקורת גוברת נרשמת גם בקרב יהודים אמריקאים, ואפילו בימין הצעיר מופיעים סדקים ראשונים — אף שהמחנה הרפובליקאי ברובו עדיין עומד לצד ישראל.
האזינו לכתבה זו
סקר חדש: אמריקה מתרחקת מישראל - הדמוקרטים מובילים את השבר
07.07.2026 07:00
0:00 / 0:00
07.07.2026 07:00
סוכנויות הידיעות
ניו יורק – במשך עשרות שנים נחשבה התמיכה בישראל לאחד הנושאים היציבים ביותר בפוליטיקה האמריקאית: דמוקרטים ורפובליקאים אולי התווכחו כמעט על הכול, אבל הברית עם ירושלים נותרה כמעט מחוץ למחלוקת. סקר חדש של סוכנות הידיעות אסושיאייטד פרס ומכון נורק מלמד כי העידן הזה הולך ונשחק. כמעט שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם בישראל ונחטפו 251 בני אדם לעזה, דעת הקהל האמריקאית כבר אינה מתייצבת מאחורי ישראל באותה עוצמה. השינוי חד במיוחד במפלגה הדמוקרטית, אך סימני התרחקות נראים גם בקרב צעירים רפובליקאים.
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
הסקר, שנערך בחודש יוני בקרב 3,040 בוגרים אמריקאים, ובהם 1,022 יהודים, מתפרסם בעיתוי רגיש במיוחד: ארבעה חודשים לפני בחירות האמצע, שיקבעו את מאזן הכוחות בקונגרס בשנתיים האחרונות של כהונת הנשיא דונלד טראמפ. עבור ישראל, המשמעות אינה רק תדמיתית. התמיכה הציבורית בארצות הברית היא בסיס חיוני לסיוע צבאי, לגיבוי דיפלומטי וליכולת של ממשלים אמריקאיים לעמוד לצד ירושלים בזירות בינלאומיות. כאשר התמיכה הזו נעשית מפלגתית, דורית ושברירית יותר, מדובר באזהרה אסטרטגית.
הממצא הבולט ביותר בסקר הוא עומק השינוי בקרב הדמוקרטים. 58% מתומכי המפלגה אומרים כיום כי ארצות הברית "תומכת מדי" בישראל, לעומת 45% בלבד בינואר 2024, בתקופת ממשל ג'ו ביידן. גם בקרב דמוקרטים יהודים נרשם נתון חריג: 51% מהם סבורים כי וושינגטון מעניקה לישראל תמיכה מוגזמת. במקביל, 62% מהדמוקרטים אומרים כי ארצות הברית אינה תומכת מספיק בפלסטינים, לעומת 49% לפני כשנתיים.
עבור ישראל, המשמעות אינה רק תדמיתית. התמיכה הציבורית בארצות הברית היא בסיס חיוני לסיוע צבאי, לגיבוי דיפלומטי וליכולת של ממשלים אמריקאיים לעמוד לצד ירושלים בזירות בינלאומיות. כאשר התמיכה הזו נעשית מפלגתית, דורית ושברירית יותר, מדובר באזהרה אסטרטגית.
הנתון המדאיג ביותר מבחינת ישראל הוא שהביקורת כבר אינה מוגבלת לדור הצעיר. במשך שנים הסבירו בירושלים את השחיקה בתמיכה בישראל כתופעה של קמפוסים, רשתות חברתיות ופעילים פרוגרסיביים צעירים. אלא שהסקר מצביע על התרחבות ברורה גם בקרב דמוקרטים מבוגרים יותר: 57% מהדמוקרטים מעל גיל 45 סבורים כעת כי ארצות הברית צריכה לעשות יותר למען הפלסטינים, לעומת 39% בלבד לפני שנתיים. במילים אחרות, מה שנראה בעבר כמרד דורי הפך למגמה מפלגתית רחבה.
גם האשמות קשות נגד ישראל חלחלו עמוק יותר לזרם המרכזי של השמאל האמריקאי. כשליש מהבוגרים בארצות הברית, ובהם כמחצית מהדמוקרטים, סבורים כיום כי ישראל ביצעה רצח עם בפלסטינים במהלך המלחמה בעזה — טענה שישראל וממשל ארצות הברית דוחים בתוקף. כשני עשיריות מהאמריקאים אומרים כי ישראל לא ביצעה רצח עם, ואילו כמחצית מהציבור מודה שאינו יודע מספיק כדי להכריע. בקרב יהודים אמריקאים התמונה מורכבת: 30% סבורים שישראל ביצעה רצח עם, אך 49% דוחים את הטענה.
הפער בין התגובה הראשונית של ישראל למתקפת חמאס לבין המשך המלחמה בולט גם הוא. בקרב מי שגיבשו עמדה, רוב האמריקאים סבורים כי התגובה הישראלית המיידית לאחר 7 באוקטובר הייתה מוצדקת, אך רובם גם סבורים כי הפעולות המתמשכות כיום אינן מוצדקות. בקרב יהודים אמריקאים, כשלושה רבעים תמכו בתגובה הראשונית של ישראל, אך רק כארבע עשיריות תומכים בהמשך הפעילות הצבאית הנוכחית.
בצד הרפובליקאי, ישראל עדיין נהנית מתמיכה חזקה בהרבה. רק 13% מהרפובליקאים מגדירים את פעולות ישראל כרצח עם, ו-60% מהם סבורים כי רמת התמיכה האמריקאית בישראל נכונה במידתה. עבור רבים בימין האמריקאי, ישראל נותרה בעלת ברית מרכזית מול חמאס, חיזבאללה ואיראן, והמלחמה בעזה נתפסת קודם כול כהמשך ישיר למתקפת הטרור של 7 באוקטובר.
עם זאת, גם שם מופיע סדק דורי. כשני עשיריות מהרפובליקאים מתחת לגיל 45 סבורים שישראל ביצעה רצח עם, לעומת כעשירית בלבד מבני 45 ומעלה. בנוסף, שיעור הרפובליקאים הטוענים כי ארצות הברית אינה תומכת מספיק בישראל ירד מ-39% ל-15% בלבד. כלומר, גם בקרב תומכי ישראל המובהקים, הדרישה להגביר עוד יותר את התמיכה האמריקאית בירושלים נחלשה.
הביקורת האמריקאית אינה מופנית רק למדיניות הישראלית, אלא גם ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הסקר, רק 20% מהאמריקאים רואים את נתניהו באור חיובי, לעומת 38% שרואים אותו לשלילה ו-41% שאין להם דעה עליו. בקרב יהודים אמריקאים, התמונה קשה אף יותר מבחינת נתניהו: כשישה עשיריות רואים אותו בשלילה, ורק כשליש רואים אותו בחיוב. עבור ממשלה ישראלית שמזוהה בעיני אמריקאים רבים עם טראמפ ועם הימין הרפובליקאי, מדובר בבעיה עמוקה במיוחד מול הציבור הדמוקרטי.
מנגד, ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, אחד המבקרים החריפים של ישראל בזירה האמריקאית, מציג תמונה מפוצלת: 27% מהאמריקאים רואים אותו בחיוב ו-28% בשלילה. בקרב יהודים אמריקאים, המזוהים ברובם עם המפלגה הדמוקרטית, 44% רואים אותו בחיוב ו-39% בשלילה. גם אם ישראל אינה הנושא המרכזי עבור רוב הבוחרים, דמויות פוליטיות שמציבות ביקורת חריפה על ירושלים בלב הקמפיין שלהן כבר אינן נחשבות לשוליים פוליטיים בלבד.
ועדיין, יש לשים את הנתונים בפרופורציה. רק כשליש מהאמריקאים מגדירים את סוגיית ישראל כ"חשובה מאוד" עבורם אישית, והכלכלה נותרת הנושא הבוער ביותר לקראת בחירות האמצע. אך דווקא כאן טמון הסיכון לישראל: כשהנושא אינו בראש סדר היום של רוב הציבור, קבוצות אידיאולוגיות מאורגנות וקולניות יכולות להשפיע בצורה חריגה על פריימריז, על שיח מפלגתי ועל עמדות של מועמדים לקונגרס.
המסר לירושלים חד וברור. התמיכה האמריקאית בישראל כבר אינה נכס מובן מאליו, ואי אפשר עוד להסתמך רק על זיכרון היסטורי, ברית ביטחונית או אהדה מסורתית. ישראל ניצבת מול דור אמריקאי צעיר יותר, ביקורתי יותר ופחות מחויב אוטומטית לנרטיב הישן של הברית. אם ירושלים לא תשקיע בהסברה, בדיפלומטיה ציבורית ובחידוש הקשר עם הקהל הדמוקרטי והיהודי-אמריקאי, היא עלולה לגלות שהחזית החשובה ביותר שלה אינה רק בעזה או בוושינגטון — אלא בלב דעת הקהל האמריקאית.