ירושלים נשארה בחוץ: וושינגטון מסתירה מישראל את פרטי ההסכם עם איראן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הדיווח שעורר את הסערה פורסם לראשונה בערוץ סקיי ניוז בערבית, שנחשב בשנים האחרונות לכלי תקשורת בעל קשרים ומקורות נרחבים במזרח התיכון ומרבה לפרסם מידע המגיע מגורמים דיפלומטיים וביטחוניים באזור. לפי הדיווח, ישראל פנתה לארצות הברית בבקשה לעיין בפרטי ההסכם המתגבש בין וושינגטון לטהרן, אך נענתה בשלילה. עד כה לא פורסם אישור רשמי מצד הבית הלבן, משרד ראש הממשלה או משרד החוץ האמריקאי, והפרטים טרם אומתו באופן עצמאי על ידי גורמים אמריקאיים או ישראליים. עם זאת, עצם הפרסום עורר דיון נרחב בישראל ובארצות הברית, משום שאם אכן נכון, מדובר בהתפתחות חריגה ביחסים בין שתי בעלות הברית הקרובות ביותר במזרח התיכון.

אם הדיווח נכון, הרי שמדובר במצב חריג במיוחד. ישראל אינה עוד מדינה מהצד. במשך שנים היא הגדירה את תוכנית הגרעין האיראנית כאיום הקיומי המרכזי עליה, השקיעה משאבים עצומים במאבק נגד טהרן, ועל פי פרסומים זרים אף הייתה שותפה לפעולות צבאיות ומודיעיניות שנועדו לעכב את התקדמותה של איראן. לכן, עצם האפשרות שוושינגטון מנהלת משא ומתן על עתידו של האיום המרכזי על ישראל, אך אינה מוכנה לחשוף את פרטיו בפני ירושלים, נתפסת בעיני גורמים רבים כסימן מדאיג.

הברית הקרובה ביותר במבחן: הדיווח שמעלה שאלות על היחסים בין טראמפ לנתניהו

הבעיה הגדולה יותר היא שלאיש כמעט אין מושג מה בדיוק כולל ההסכם. עד כה לא פורסמו הסעיפים המרכזיים, לא ידוע אילו התחייבויות קיבלה איראן, ולא ברור אילו ויתורים העניקה ארצות הברית. האם מדובר בהקפאת תוכנית הגרעין בלבד? האם טהרן תורשה להמשיך להחזיק במלאי האורניום המועשר שברשותה? האם יש התייחסות למערך הטילים הבליסטיים? ומה לגבי חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובסוריה?

השאלות הללו אינן תאורטיות. הן נוגעות ישירות למציאות הביטחונית של ישראל. במשך שנים טענה ירושלים שהבעיה האיראנית אינה מסתכמת בפצצה גרעינית, אלא במכלול שלם של איומים: טילים, כטב"מים, ארגוני טרור ושלוחות אזוריות. אם ההסכם החדש מתמקד אך ורק בסוגיית הגרעין ומתעלם מהמרכיבים האחרים, ישראל עלולה למצוא את עצמה מול איראן מוחלשת כלכלית פחות, אך עדיין מסוכנת מאוד מבחינה צבאית.

החשש גובר במיוחד לאור העובדה שגם באיראן עצמה נשמרת שתיקה כמעט מוחלטת. בכירים בטהרן מסתפקים בהצהרות כלליות על "התקדמות" ועל "ימים חיוביים", אך נמנעים מלחשוף את תוכן ההבנות. במקביל, הבית הלבן ממשיך לדבר על "הזדמנות היסטורית" ועל "אפשרות ליציבות אזורית", בלי לפרט מהו המחיר שנדרש מכל צד לשלם.

הסודיות הזו מזכירה לרבים את הקרבות הפוליטיים סביב הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בתקופת ברק אובמה. גם אז טענה ישראל כי ההסכם מעניק לאיראן יתרונות משמעותיים, משאיר בידה יכולות מסוכנות ואינו מטפל בפעילותה האזורית. אלא שהפעם, כך נדמה, המצב רגיש אף יותר. ישראל אינה מתווכחת על הסכם שכבר פורסם — אלא על הסכם שתוכנו עדיין אינו ידוע.

בתוך ישראל גוברת התחושה שהמדינה נדחקה לשולי התהליך. אם בעבר נהגו ממשלים אמריקניים לעדכן את ירושלים בפרטי המגעים, הרי שכעת נדמה כי וושינגטון מעדיפה לשמור את הקלפים קרוב לחזה. עבור רבים במערכת הביטחון, עצם חוסר הידיעה הוא מקור לדאגה לא פחות מההסכם עצמו.

במקביל, גם בזירה האמריקנית נשמעות ביקורות. מחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד דורשים שקיפות רבה יותר וטוענים כי הסכמים בעלי השלכות אסטרטגיות כה רחבות אינם יכולים להתגבש בחשאיות מוחלטת. מבקרי המהלך מזכירים כי הציבור האמריקני, כמו גם בעלות הברית של ארצות הברית, זכאים לדעת אילו התחייבויות ניתנו למשטר האיראני.

יש מי שמזהירים מפני הסקת מסקנות מוקדמת. ייתכן, הם אומרים, שהחשאיות היא חלק מהמשא ומתן, ושהפרטים ייחשפו רק לאחר השלמת ההסכם. ייתכן גם שהממשל האמריקני מעדיף למנוע הדלפות שעלולות להפיל את המגעים ברגע האחרון. אולם דווקא העובדה שהכול מתנהל בערפל מוחלט, בזמן שהאזור עדיין מתוח והחשדנות בין הצדדים בשיאה, היא זו שמגבירה את חוסר האמון.

בישראל, שבה זוכרים היטב כיצד נראו ההבטחות סביב הסכמים קודמים עם איראן, קשה להתעלם מהתחושה שמשהו גדול מתרחש מאחורי הקלעים — ושהמדינה המושפעת ביותר מתוצאותיו אינה יודעת באמת מה נכתב במסמך.

בינתיים, ההסכם נותר בגדר תעלומה. ודווקא העובדה שאיש אינו מוכן לגלות מה יש בו, הופכת אותו לחשוד יותר בעיני רבים.