
נתונים שנבחנו על ידי סוכנות הידיעות AP מצביעים על כך שבין ה-20 בינואר 2025 - יום תחילת כהונתו השנייה של טראמפ - לבין 11 במרץ 2026, נעצרו בפלורידה כמעט 39 אלף מהגרים. לשם השוואה, במהלך 416 הימים שקדמו לכך, בתקופת ממשל ביידן, נרשמו 11,088 מעצרים בלבד. בממוצע בוצעו בפלורידה 93 מעצרים ביום בתקופה זו, כאשר רק טקסס רשמה מספר גבוה יותר.
מאחורי העלייה החדה עומד שיתוף פעולה נרחב בין רשויות המדינה לבין ICE. לפי הנתונים, 347 סוכנויות מדינתיות ומקומיות הצטרפו למהלך האכיפה. בין היתר מדובר במחלקות משטרה ומשרדי שריף, המשמר הלאומי של פלורידה ומשטרת הכבישים של המדינה. לצד הגופים המוכרים יותר, נכללים גם גופים מפתיעים כמו רשות הדיג וחיות הבר של פלורידה והלוטו של פלורידה.

זינוק חד במספר מעצרי המהגרים בפלורידה
מושל פלורידה רון דה-סנטיס מקדם את הרחבת שיתוף הפעולה באמצעות הסכמי 287(g), המעניקים לסוכנויות אכיפה מקומיות סמכויות בתחום ההגירה. ההסכמים מאפשרים לשוטרים ולגורמי אכיפה מקומיים לחקור מהגרים שנמצאים במשמורתם ולעכב אותם לצורך הליכי גירוש אפשריים. בפועל, הדבר הפך חלק גדול יותר ממערכת אכיפת החוק המקומית לשותפה פעילה בפעולות ההגירה.
אחת הפרשות שהמחישו את התופעה התרחשה בסוף חודש מרץ בפארק בעיר בוניטה ספרינגס שבחוף המערבי של פלורידה. לדבריה של אישה מגואטמלה, פקח של רשות הדיג וחיות הבר עצר את בעלה בן ה-48 בזמן שהשניים טיילו עם כלבם. האישה, שביקשה להישאר בעילום שם מחשש להשפעה על הליך המקלט שלה ושל בעלה, סיפרה כי הפקח ביצע מספר שיחות טלפון, עצר את בעלה והמתין כ-40 דקות עד שסוכני ICE הגיעו למקום ולקחו אותו.
מקרה נוסף התרחש ב-15 בפברואר סמוך לעיר פורט מאיירס. אישה אחרת מגואטמלה סיפרה כי סגני שריף ממחוז לי עצרו את בעלה בן ה-44 ואת בנם בן ה-21 בחניון של חנות לאחר שלטענתה אמרו שלוחית הרישוי שלהם פגה. לדבריה, השניים נעצרו ובהמשך גורשו לגואטמלה, בעוד היא נותרה בפלורידה עם שלושת ילדיה, בהם בת שהיא אזרחית אמריקאית.
לדברי האישה, בעלה ובנה ניהלו הליכים פעילים בבתי משפט להגירה בעת שנעצרו. היא סיפרה כי בנה החזיק ברישיון נהיגה ובהיתר עבודה תקפים, וכי בעלה השתתף במספר דיונים בבית משפט להגירה. המשפחה ביקשה להישאר בעילום שם בשל חשש לביטחונה ולמצבם של ילדיה שנותרו בפלורידה.
עורכת הדין להגירה וילרקה בילבאו, המייצגת לפחות 23 עצורים באזור ג'קסונוויל, טוענת כי הרשויות המקומיות נמצאות תחת לחץ להציג תוצאות. "יש הרבה שוטרים שקיבלו סמכויות הגירה והם פשוט מחפשים אנשים", אמרה. "הם עוצרים כל אחד - הם צריכים להציג מספרים לדה-סנטיס ולממשלה הפדרלית". לדבריה, לא מעט מקרים מתחילים בעצירת רכב בשל עבירות תנועה קלות לכאורה, ולאחר מכן עוברים לטיפול רשויות ההגירה.

רון דה-סנטיס משתף פעולה באופן מלא עם מדיניות ההגירה של הנשיא טראמפ
המחלקה לביטחון המולדת דחתה חלק מהטענות שהועלו במקרים הללו. לפי הודעתה, האב ובנו שנעצרו סמוך לפורט מאיירס חצו את הגבול באופן בלתי חוקי בשנת 2017 וכבר בשנת 2019 הוצא נגדם צו גירוש סופי. גם במקרה של האיש שנעצר בזמן שטייל עם כלבו נמסר כי היו נגדו שני צווי גירוש סופיים. במקביל סירבו הרשויות בפלורידה להעביר ל-AP דו"חות מעצר ותיעודי מצלמות גוף הקשורים למקרים, בטענה שכל פנייה בנושא צריכה להיות מופנית ל-ICE. גם ICE והמחלקה לביטחון המולדת סירבו למסור את החומרים ובמקביל הבהירו כי מדובר במידע רגיש של רשויות אכיפת החוק.
פלורידה אמנם מובילה כיום את שיתוף הפעולה עם מדיניות ההגירה החדשה, אך המגמה מתרחבת גם ברחבי המדינה. מספר הסכמי 287(g) בארצות הברית זינק מ-135 הסכמים ב-20 מדינות לפני תחילת כהונתו השנייה של טראמפ ליותר מ-1,700 הסכמים ב-41 מדינות וטריטוריות. במקביל הודיעה המחלקה לביטחון המולדת על תמריצים כספיים לסוכנויות המשתתפות בתוכנית, כולל החזרי שכר, מימון ציוד של עד 7,500 דולר לכל שוטר ועד 100 אלף דולר לרכישת כלי רכב חדשים עבור סוכנויות אכיפה מקומיות.