
הדוח, שהוכן יחד עם ארגון JLens, פורסם על רקע התמיכה שהביע ראש העיר זוהראן ממדאני בתנועת החרם על ישראל. מחברי המחקר מציינים כי לראש העיר יש נציגים בחמש קרנות הפנסיה הציבוריות של ניו יורק, ולכן השאלה האם העיר תאמץ בעתיד מדיניות השקעות כזו הפכה לחלק מהדיון הציבורי, והיא כנראה עניין של זמן.
כדי לבחון את ההשפעה האפשרית של מהלך כזה, החוקרים השוו בין שני תיקי השקעות היפותטיים לאורך עשר שנים. תיק אחד כלל מגוון רחב של חברות אמריקאיות גדולות, בעוד שהתיק השני החריג 47 חברות שנמצאות על הכוונת של תנועת ה-BDS בשל קשריהן העסקיים עם ישראל.

השנאה של ממדאני לישראל עלולה לעלות לעיר ניו יורק כ-37 מיליארד דולר
ברשימת החברות שנבדקו נמצאות כמה מהחברות הגדולות והמוכרות בארצות הברית ובעולם בכלל, בהן אלפאבת, אמזון, מיקרוסופט, בואינג, אינטל, מטא, פורד, שברון, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה, IBM, מקדונלד'ס ואקסון מוביל. לפי הדוח, התיק שהחריג את החברות הללו הניב תשואה שנתית ממוצעת של 11.7%, לעומת 13.7% בתיק שכלל אותן.
פער של שני אחוזים בשנה אולי לא נשמע דרמטי במבט ראשון, אך בעולם ההשקעות לטווח ארוך מדובר בהבדל משמעותי. כאשר כספי הפנסיה מושקעים במשך שנים רבות והתשואות מצטברות משנה לשנה, גם פער קטן יחסית עלול להפוך לעשרות מיליארדי דולרים.
וכך, על בסיס החישוב הזה, מעריכים מחברי הדוח כי קרנות הפנסיה של ניו יורק עלולות לאבד כ-37.55 מיליארד דולר בעשר שנים.
הניתוח מתמקד בחמש קרנות הפנסיה הציבוריות של העיר, שמנהלות יחד יותר מ-300 מיליארד דולר בנכסים ונחשבות למערכת הפנסיה הציבורית הרביעית בגודלה בארצות הברית. לפי ההערכות, קרן הפנסיה של המורים עשויה לספוג את הפגיעה הגדולה ביותר - כ-15.09 מיליארד דולר. קרן עובדי העיר עלולה להפסיד 10.91 מיליארד דולר, קרן הפנסיה של השוטרים 7.13 מיליארד דולר, קרן הכבאים 3.02 מיליארד דולר ומערכת הפנסיה של מועצת החינוך 1.41 מיליארד דולר.
מחברי הדוח טוענים כי ההשלכות האפשריות אינן מסתיימות בקרנות הפנסיה עצמן. אם הקרנות יניבו תשואות נמוכות מהצפוי, העיר תידרש להגדיל את ההפרשות התקציביות כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הגמלאים והעובדים. לפי הדוח, מצב כזה עלול לחייב העברת כספים מתקציבים אחרים, צמצום הוצאות בתחומים שונים או הגדלת הכנסות באמצעות מסים ואגרות.
מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט, אמר כי "בעוד שחלק מהגורמים בניו יורק, כולל ראש העיר ממדאני, הביעו תמיכה פומבית בתנועת ה-BDS, הניתוח הזה מדגיש את ההשלכות הכספיות החמורות שעלולות להיות ליישום מדיניות כזו בקרנות הפנסיה של העיר". לדבריו, "המחקר מראה שאסטרטגיות השקעה שמונחות על ידי קמפיין ה-BDS עלולות להתברר כמדיניות כלכלית גרועה".
גם ארי הופנונג, מנהל JLens וסגן מבקר עיריית ניו יורק לשעבר, קשר בין הממצאים לבין הוויכוח הציבורי הרחב סביב תנועת החרם. "תנועת ה-BDS עברה מהקמפוסים לאולמות העירייה, אבל המתמטיקה של ההשקעות לא משתנה", אמר.