עוד לפני תחילת המבצע התכנס הנשיא דונלד טראמפ בחדר המצב בבית הלבן עם סגנו ג'יימס דייוויד ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו וראש סוכנות הביון המרכזית ג'ון רטקליף. לפי דיווחים בארצות הברית, הדיון עסק באפשרות של מבצע צבאי רחב אך מוגבל בזמן, שנועד להפעיל לחץ על ההנהגה האיראנית.
שעות לאחר מכן, בריאיון לרשת "פוקס ניוז", השמיע טראמפ איום חד במיוחד. "אם הם לא יחתמו על העסקה, נפציץ גם מחר בלילה", אמר, ובכך הבהיר כי מבחינתו הלחץ הצבאי יימשך כל עוד לא תושג פריצת דרך.
למרות חילופי המהלומות, כל הצדדים ממשיכים לדבר על הסכם אפשרי. אלא שבפועל, המגעים המדיניים תקועים
טהרן לא המתינה זמן רב. משמרות המהפכה הודיעו כי תקפו בסיסים אמריקניים בכוויית, בבחריין ובירדן. לטענתם, שני גלי תקיפה כוונו ל-18 יעדים, ובהם בסיסי עלי א-סאלם ואחמד אל-ג'אבר בכוויית ובסיס חיל האוויר שייח' עיסא בבחריין. בעקבות הדיווחים הודיעה כוויית על סגירה זמנית של המרחב האווירי שלה, וחלק מהטיסות הופנו לשדות תעופה חלופיים.
במקביל פרסמה שגרירות ארצות הברית בעמאן אזהרת חירום לאזרחים אמריקנים, לאחר שהתקבלו דיווחים על טילים וכלי טיס בלתי מאוישים במרחב האווירי של ירדן. הרשויות בירדן עצמן נמנעו מאישור רשמי של האירועים. גם בישראל נרשמה דריכות, לאחר שתושבי יישובים בצפון התבקשו להיכנס למרחבים מוגנים בעקבות זיהוי ירי חשוד מלבנון.
למרות חילופי המהלומות, כל הצדדים ממשיכים לדבר על הסכם אפשרי. אלא שבפועל, המגעים המדיניים תקועים. משלחת מקטר הגיעה לטהרן בניסיון לקדם פשרה, אך לפי חלק מהדיווחים עזבה את המדינה מבלי שהושגה התקדמות כלשהי. דיווחים אחרים טענו כי המתווכים עדיין ממשיכים במאמציהם, אולם גם הם הודו כי הפערים בין הצדדים נותרו עמוקים.
ארצות הברית דורשת מאיראן לוותר על מלאי האורניום המועשר שברשותה, חומר שנמצא במרחק קצר מהרמה הנדרשת לייצור נשק גרעיני. בטהרן דוחים את הדרישה ומתנים כל הסכם בהסרת סנקציות ובשחרור נכסים מוקפאים עוד לפני החתימה. טראמפ, מצדו, מסרב לקבל את התנאים הללו.
מחלוקת נוספת נוגעת לחזית הלבנונית. איראן דורשת שכל הסכם יכלול גם הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה, אולם בירושלים אין כל נכונות לקבל דרישה כזו. להפך. בשבועות האחרונים הגביר צה"ל את פעילותו בלבנון, ותקף מטרות של הארגון בצידון ובאזורים נוספים בדרום המדינה.
בתוך כל אלה חשף טראמפ בשבוע האחרון פרטים על מה שהגדיר כמבצע חשאי שנועד לשמור על זרימת הנפט דרך מצר הורמוז. לדבריו, מכליות נפט ממשיכות לעבור בלילות, לאחר שארצות הברית פגעה במערכות המכ"ם האיראניות באזור. לטענתו, יותר ממאה מיליון חביות נפט הצליחו לעקוף עד כה את ההפרעות לתנועה הימית. במקביל זינקו מחירי הנפט ביותר מ-25 אחוזים מאז תחילת הלחימה, והם נסחרים כעת ביותר מ-93 דולר לחבית. עבור טראמפ, שמביט גם לעבר בחירות האמצע לקונגרס בחודש נובמבר, מדובר בסוגיה כלכלית ופוליטית מהמעלה הראשונה.
בישראל, לעומת זאת, גוברת התחושה שהאסטרטגיה האמריקנית אינה משיגה את מטרתה. גורמי ביטחון סבורים כי בטהרן מפרשים את רצונו של טראמפ להימנע ממלחמה כוללת כסימן לחוסר נחישות, ולא כקלף לחץ. "האיראנים מעריכים שטראמפ אינו מעוניין לחזור למערכה רחבה, ולכן הם ממשיכים למשוך זמן", אמר גורם ביטחוני. בהתאם לכך, בירושלים גוברת התמיכה בחידוש מהלכים צבאיים משמעותיים במקום הפעלת לחץ מדורג.
גם ניסיונות תיווך נוספים לא הניבו תוצאות. ביקורו של רמטכ"ל פקיסטן, אסים מוניר, בטהרן הסתיים ללא התקדמות, לאחר שבכירי משמרות המהפכה הודיעו לו כי לא תתאפשר פגישה עם מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון החדש של איראן. לפי הדיווחים, הסיבה שנמסרה הייתה מצבו הרפואי של חמינאי, אולם בפועל נראה כי ההנהגה האיראנית ממשיכה להימנע מכל משא ומתן ישיר שעלול לחייב אותה לוויתורים.
כך הולכת ומתגבשת מציאות חדשה במזרח התיכון: לא מלחמה כוללת, אך גם לא שלום. במקום הכרעה או הסכם, נוצר מצב ביניים שבו כל צד ממשיך להפגין כוח, איש אינו מוכן לסגת, והמחיר הכלכלי והביטחוני ממשיך לגדול.
השאלה המרכזית כבר אינה מתי יושג הסכם. השאלה היא האם, בתוך מעגל האיומים, התקיפות והמשברים הכלכליים, נותר בכלל סיכוי להסכם כזה לפני שההסלמה תצא משליטה.
