הבת תצעד עם דגל ישראל: כאב הראש החדש של האיש שמפיק את אולימפיאדת לוס אנג'לס

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מצד אחד ניצב קייסי וסרמן, האיש שמופקד על אחד המיזמים השאפתניים והמורכבים בעולם. כיו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028, הוא אחראי על מערכת עצומה של תקציבים, לוגיסטיקה, אבטחה, חסויות, יחסים בינלאומיים וניהול אירוע שימשוך את תשומת לבו של העולם כולו. מצד אחר נמצאת בתו, סטלה וסרמן, רוכבת קפיצות ראווה בת 21, שמתאמנת במטרה להגשים חלום אולימפי משלה – לא במדי ארצות הברית אלא במדי ישראל.

בכל מדינה אחרת ייתכן שהיה מדובר בסיפור ספורטיבי מסקרן ותו לא. אלא שלוס אנג'לס של שנת 2028 אינה עיר רגילה. בשנים האחרונות הפכה המלחמה במזרח התיכון לנושא שמפלג קמפוסים, רחובות, מועצות עירוניות וארגונים קהילתיים. הפגנות תמיכה בישראל והפגנות פרו-פלסטיניות הפכו לחלק מהנוף המקומי, וכל אירוע בעל זיקה לישראל זוכה לבחינה ציבורית ופוליטית מוגברת.

על הרקע הזה, החלטתה של סטלה וסרמן לקבל על עצמה את האתגר ולנסות להתחרות עבור ישראל מקבלת משמעות רחבה הרבה יותר מספורט.

קייסי ווסרמן לצד הנשיא. עבור מבקריו, השילוב בין תפקידו הציבורי לבין העובדה שבתו עשויה להתחרות תחת הדגל הישראלי מעורר שאלות.

לפי פרופיל שפורסם בכתב העת המקצועי "וורלד אוף שואו ג'אמפינג", סטלה נחשבת לרוכבת מבטיחה בענף קפיצות הראווה. היא מחזיקה במספר סוסי תחרות ומתחרה באופן קבוע בזירה המקצועית. בשנים האחרונות הפכה השאיפה האולימפית לחלק מרכזי במסלול הקריירה שלה, ובסביבתה לא הסתירו את הרצון לראות אותה מופיעה בעתיד בצבעי נבחרת ישראל.

מבחינה חוקית וספורטיבית, מדובר במהלך לגיטימי לחלוטין. הוועד האולימפי הבינלאומי מאפשר לספורטאים בעלי אזרחות כפולה לבחור איזו מדינה ייצגו, כל עוד הם עומדים בתקנות הענף ובהוראות ההתאחדויות הרלוונטיות. לאורך השנים עשו זאת מאות ספורטאים ברחבי העולם, וגם ישראל נהנתה לא פעם מספורטאים שבחרו לייצג אותה בזכות קשר משפחתי או אזרחות נוספת.

אלא שבמקרה הזה קשה להפריד בין הספורט לבין ההקשר הרחב יותר.

קייסי וסרמן מעולם לא הסתיר את קשריו לישראל. בדצמבר האחרון הוא ביקר בארץ, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והדגיש כי ביטחונם של הספורטאים הישראלים יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו לנגד עיניו לקראת המשחקים האולימפיים. מבחינתו, מדובר בחלק בלתי נפרד מאחריותו כמארגן האירוע.

אולם עבור מבקריו, השילוב בין תפקידו הציבורי לבין העובדה שבתו עשויה להתחרות תחת הדגל הישראלי מעורר שאלות.

מיגל קמניצר, פעיל בארגון "קול יהודי לשלום" בלוס אנג'לס, טען כי קיים קושי להפריד לחלוטין בין המחויבות הציבורית של וסרמן לבין קשריו האישיים. לטענתו, כאשר אדם בעל השפעה כה גדולה על אירוע בינלאומי מחזיק גם בקשרים משפחתיים ורגשיים עמוקים למדינה מסוימת, הדבר עלול לעורר סימני שאלה בקרב חלק מהציבור.

גם ארגון "נואולימפיקס לוס אנג'לס", המתנגד לקיום המשחקים בעיר, מנסה לקשור את הסיפור למאבק הרחב יותר נגד האולימפיאדה. מבחינת פעיליו, סוגיית ישראל היא רק נדבך נוסף בביקורת שהם משמיעים במשך שנים נגד ההשקעות הציבוריות, מחירי הדיור והשלכות האירוע על תושבי העיר.

עם זאת, חשוב לציין כי הטענות הללו אינן משקפות בהכרח את עמדת הציבור הרחב בלוס אנג'לס. עבור רבים בקהילה היהודית והישראלית בדרום קליפורניה, הסיפור נראה פשוט בהרבה.

מבחינתם, מדובר בצעירה בעלת זיקה לישראל שבוחרת לייצג מדינה שהיא חלק מזהותה האישית. לא מהלך פוליטי, לא הצהרה אידיאולוגית ולא מאבק ציבורי – אלא החלטה ספורטיבית לגיטימית לחלוטין.

גם בעולם הספורט עצמו קשה למצוא תקדים שימנע מספורטאי לבחור מדינה לייצוג רק בגלל תפקידו של אחד מהוריו. כל עוד סטלה וסרמן תעמוד בקריטריונים המקצועיים הנדרשים ותשיג את הכרטיס האולימפי בזכות הישגיה, עצם העובדה שאביה עומד בראש הוועדה המארגנת אינה פוסלת אותה ואינה מעניקה לה יתרון ספורטיבי כלשהו.

ובכל זאת, קשה להתעלם מהסמליות.

אם אכן תעפיל סטלה למשחקי 2028, העולם עשוי לראות מחזה יוצא דופן: באותו אירוע שבו קייסי וסרמן יעמוד בראש המערכת המארגנת, בתו תצעד באצטדיון כחלק ממשלחת ישראל.

במונחים אולימפיים מדובר בצירוף נסיבות נדיר. במונחים של לוס אנג'לס, עיר שבה ספורט, פוליטיקה, זהות ותקשורת נפגשים ללא הרף, מדובר כמעט בסיפור שנכתב מראש עבור כותרות העיתונים.

בסופו של דבר, ייתכן שהוויכוח סביב משפחת וסרמן אינו באמת על ספורט ואפילו לא על אולימפיאדה. הוא משקף את השאלה הרחבה יותר שמלווה כיום כמעט כל דיון ציבורי באמריקה: האם אפשר עדיין להפריד בין זהות אישית, השקפות פוליטיות ותפקיד ציבורי.

סטלה וסרמן בסך הכול רוצה להתחרות ברמה הגבוהה ביותר בעולם. אביה רוצה להפיק אולימפיאדה מוצלחת ובטוחה. אבל בלוס אנג'לס של 2028, ייתכן שגם החלטות אישיות לחלוטין יהפכו בעל כורחן לחלק משיחה ציבורית גדולה הרבה יותר.