
אלא שבניגוד לשנים קודמות, הדיון סביב הצעדה אינו מתמקד רק במשתתפים. הוא מתמקד גם בהיעדרות בולטת במיוחד. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, בוחר שלא להגיע לאירוע ומסיים בכך מסורת עירונית שנמשכה 65 שנים ברציפות. מאז נוסדה הצעדה בשנת 1961, כל ראש עיר מכהן של ניו יורק השתתף בה, ללא קשר להשתייכותו הפוליטית. דמוקרטים ורפובליקנים, ליברלים ושמרנים, כולם ראו בנוכחות באירוע חלק בלתי נפרד מתפקידם כראשי העיר המאכלסת את הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל.

אלפי בני אדם צועדים בשעה זו לאורך אחד הרחובות המפורסמים בעולם, מניפים דגלי ישראל, שרים, רוקדים ומביעים תמיכה במדינה היהודית בתקופה רגישה במיוחד
ההחלטה של ממדאני אינה נתפסת בעיני רבים כהיעדרות טכנית או אילוץ לוח זמנים. מדובר בהחלטה פוליטית מוצהרת של מי שנחשב במשך שנים למבקר חריף של ממשלות ישראל ותומך בעמדות המזוהות עם תנועת החרם על ישראל. אנשיו מסבירים כי מדובר בעמדה ערכית עקבית. מבקריו טוענים כי דווקא בתקופה שבה יהודים רבים בעיר חשים מאוימים יותר מאי פעם, הימנעות מהשתתפות באירוע מאחד היא מסר בעייתי במיוחד.
מי שממלא חלק מהחלל שנוצר הוא ראש העיר לשעבר מייקל בלומברג. אף שכבר שנים אינו מכהן בתפקיד ציבורי, בלומברג מצטרף היום לצועדים ומשדר מסר ברור של הזדהות עם הקהילה היהודית ועם ישראל. הניגוד בין ראש העיר לשעבר, שבוחר להגיע, לבין ראש העיר המכהן, שבוחר להיעדר, הופך לאחד הסמלים הבולטים של הצעדה השנה.
הרקע לאירוע מעניק להחלטה משמעות גדולה עוד יותר. מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, נרשמת בארצות הברית עלייה דרמטית במספר התקריות האנטישמיות. בניו יורק, שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה במדינה, דווח על שורה ארוכה של תקיפות, הטרדות, השחתת בתי כנסת, פגיעה בעסקים יהודיים ואירועים אלימים ברחובות ובתחבורה הציבורית. עבור רבים מהמשתתפים, הצעדה של היום אינה רק חגיגה של תמיכה בישראל, אלא גם הצהרה ברורה כי הקהילה היהודית מסרבת להירתע.
לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DZApsoXKACS/?utm_source=ig_web_copy_link
בין הצועדים נמצאים תלמידי בתי ספר יהודיים, תנועות נוער, ארגונים ציוניים, נציגי בתי כנסת מכל הזרמים, אנשי ציבור ותומכי ישראל מכל רחבי ארצות הברית. השנה מצטרפים גם נציגים מקהילות שאינן יהודיות, ובהן קבוצות בין־דתיות ומנהיגים מוסלמים התומכים בזכותה של ישראל להתקיים בביטחון. אחת הדמויות הבולטות היא פעילת זכויות האדם עניילה עלי, שמובילה משלחת מוסלמית המשתתפת בצעדה ומבקשת להעביר מסר של דו־קיום ודחיית קיצוניות.
לאורך המסלול נפרסים כוחות גדולים של משטרת ניו יורק לצד מערכי אבטחה פרטיים. נוכחותם משקפת לא רק את גודל האירוע אלא גם את המציאות הביטחונית החדשה שנוצרה סביב כל אירוע יהודי גדול בארצות הברית. המארגנים מדווחים על השתתפות גבוהה במיוחד ועל תחושת שליחות שמלווה רבים מהצועדים.
צעדת ישראל תמיד הייתה יותר מאירוע קהילתי. לאורך השנים היא שיקפה את מערכת היחסים בין ניו יורק לישראל ואת מעמדה של הקהילה היהודית בעיר. השנה היא מקבלת משמעות נוספת. בעיצומה של תקופה סוערת, כשהוויכוח על ישראל חוצה קמפוסים, מוסדות ציבור ורחובות אמריקאיים, הצעדה הופכת למדד של הזדהות ומחויבות.
לכן, כאשר אלפי בני אדם ממלאים היום את השדרה החמישית, השאלה המרכזית אינה רק כמה אנשים הגיעו. השאלה היא מי בחר לעמוד לצד הקהילה היהודית ברגע הזה — ומי בחר להישאר בצד. עבור המשתתפים, זו אינה רק צעדה. זו הצהרה ציבורית של נוכחות, של זהות ושל סירוב להיעלם. דווקא משום כך, היעדרותו של ראש העיר הפכה לאחד הסיפורים הגדולים ביותר של היום.