מוסלמית עם דגל ישראל: האיומים לא יעצרו אותה מלצעוד במנהטן

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ביום ראשון היא צפויה לעמוד בראש קבוצה של מוסלמים שתצעד באופן רשמי במצעד ישראל בשדרה החמישית. על פי המארגנים, זו תהיה הפעם הראשונה מאז נוסד המצעד שבה משתתפת בו קבוצה מוסלמית מאורגנת באופן רשמי. לצדה יצעדו מוסלמים נוספים, ובהם אנשי דת, משפחות וילדים, המבקשים להביע סולידריות עם הקהילה היהודית דווקא בתקופה שבה יהודים רבים בארצות הברית מדווחים על תחושת איום גוברת.

מבחינת עלי, ההתנגדות אינה סיבה לסגת אלא דווקא הוכחה לחשיבות המהלך. היא טוענת כי בשנים האחרונות נוצרה מציאות שבה מוסלמים רבים חוששים להביע בפומבי עמדות שאינן תואמות את הקו האנטי־ישראלי הרווח בחלקים מסוימים של השיח הציבורי. לדבריה, קיימים מוסלמים רבים המאמינים בדו־קיום, בדיאלוג ובזכות קיומה של ישראל, אך מעדיפים לשתוק מחשש לתגובות קשות מצד סביבתם.

ההחלטה של עלי לא עברה בשקט. בשבועות האחרונים היא הפכה יעד למתקפות אישיות, איומים והסתה. לדבריה, קיבלה שיחות טלפון מאיימות, ובאחת מהן אף נאמר לה לשקול לבישת אפוד מגן במהלך המצעד. ברשתות החברתיות הוטחו בה כינויי גנאי והאשמות שונות, ואנשי ציבור המזוהים עם השמאל הרדיקלי בניו יורק תקפו אותה בחריפות על עצם השתתפותה באירוע.

אלא שמבחינת עלי, ההתנגדות אינה סיבה לסגת אלא דווקא הוכחה לחשיבות המהלך. היא טוענת כי בשנים האחרונות נוצרה מציאות שבה מוסלמים רבים חוששים להביע בפומבי עמדות שאינן תואמות את הקו האנטי־ישראלי הרווח בחלקים מסוימים של השיח הציבורי. לדבריה, קיימים מוסלמים רבים המאמינים בדו־קיום, בדיאלוג ובזכות קיומה של ישראל, אך מעדיפים לשתוק מחשש לתגובות קשות מצד סביבתם.

סיפורה של עלי אינו מתחיל במצעד הנוכחי. במשך שנים היא עוסקת בבניית קשרים בין קהילות דתיות שונות בארצות הברית ומחוצה לה. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, בתקופה שבה מוסלמים רבים חשו נרדפים ומבודדים, היא מצאה לדבריה אוזן קשבת ותמיכה דווקא בקרב מנהיגים וארגונים יהודיים. החוויה הזו השפיעה עמוקות על תפיסת עולמה והובילה אותה לקדם יוזמות של שיתוף פעולה בין יהודים למוסלמים.

במסגרת פעילותה הובילה משלחות מוסלמיות לביקורים בישראל ופעלה לקידום שיח בין־דתי גם כאשר הדבר עורר ביקורת קשה. לאורך השנים, כך היא מספרת, התמודדה עם לחצים מצד גורמים קיצוניים שסירבו לקבל את עמדותיה. אלא שלדבריה, שום דבר מכל אלה לא שינה את אמונתה כי אפשר להיות מוסלמי גאה ולתמוך גם בזכותם של יהודים לביטחון, להגדרה עצמית ולחיים ללא פחד.

ההקשר שבו מתקיים המצעד השנה מעניק למהלך משמעות גדולה עוד יותר. ניו יורק מתמודדת עם עלייה חדה באירועים אנטישמיים, החל מהטרדות ברחוב ועד לתקיפות ולקריאות הסתה במוסדות ציבוריים ובקמפוסים. עבור רבים בקהילה היהודית, המצעד הפך השנה לא רק לחגיגה של זהות ותמיכה בישראל, אלא גם להפגנת נוכחות וביטחון עצמי בתקופה של חוסר ודאות.

ברקע מרחפת גם החלטתו של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, שלא להשתתף במצעד. החלטה זו עוררה ביקורת בקרב גורמים רבים בקהילה היהודית, הרואים בה מסר בעייתי בתקופה רגישה במיוחד. עלי הייתה בין המבקרים הבולטים של המהלך וטענה כי מנהיגי העיר מחויבים להפגין סולידריות עם כל הקהילות בעיר, במיוחד כאשר אחת מהן חשה מאוימת.

אולם מעבר לוויכוח הפוליטי, הסיפור של עניילה עלי נוגע לשאלה רחבה יותר. הוא עוסק ביכולתם של אנשים לפרוץ את גבולות הזהות הפוליטית והדתית שהחברה מנסה לכפות עליהם. בעידן שבו רבים מתעקשים להציג יהודים ומוסלמים כשני מחנות יריבים שאינם יכולים למצוא שפה משותפת, עלי מבקשת להציג מציאות אחרת. מציאות שבה אפשר להיות מוסלמית אדוקה, להתגאות במורשתך, ובו בזמן לעמוד לצד יהודים כאשר הם מרגישים מותקפים.

ביום ראשון, כאשר אלפי משתתפים ימלאו את השדרה החמישית בדגלים ובשלטים, אחת התמונות המסקרנות ביותר תהיה ככל הנראה של אישה מוסלמית עטויה לבוש מסורתי, הצועדת לצד דגלי ישראל בלב מנהטן. עבור תומכיה זו תהיה הצהרה של אומץ, דו־קיום וחירות מחשבתית. עבור מתנגדיה זו תהיה פרובוקציה. אבל מבחינת עניילה עלי, המסר פשוט הרבה יותר: הפחד אינו יכול להיות זה שמחליט מי יצעד ברחובות ניו יורק ומי ישתוק.