
מאחורי חילופי הדברים הללו מסתתר סיפור גדול בהרבה. מצעד ישראל, הנערך מדי שנה בשדרה החמישית במנהטן, אינו רק אירוע תמיכה בישראל. עבור עשרות אלפי ישראלים־אמריקאים, יהודים ותומכי ישראל, מדובר באחד מאירועי הזהות הקהילתיים החשובים ביותר בלוח השנה. השנה, על רקע המלחמה, המתיחות הפוליטית והעלייה החדה במספר התקריות האנטישמיות ברחבי העיר, קיבל המצעד משמעות ציבורית ורגשית עמוקה במיוחד.

ראש העיר זוהראן ממדאני חזר על החלטתו שלא להשתתף באירוע, ואילו מפכ"לית המשטרה ג'סיקה טיש השיבה במשפט שהפך מיד לכותרת: "זו ההחלטה שלו לא לצעוד, וזו ההחלטה שלי לצעוד בגאווה".
דווקא על רקע זה בולטת החלטתו של ממדאני להיעדר. ראש העיר הסביר כי הוא מקיים התחייבות שנתן במהלך מערכת הבחירות וכי עמדותיו כלפי ממשלת ישראל אינן מאפשרות לו להשתתף באירוע. מבחינתו מדובר בעקביות פוליטית. אולם עבור רבים מחברי הקהילה היהודית והישראלית בעיר, ההיעדרות נתפסת כמסר בעייתי הרבה יותר. לא כהבעת עמדה כלפי ממשלה זרה, אלא כהתרחקות מאחת הקהילות הגדולות והמשפיעות בעיר שהוא עומד בראשה.
אל החלל הציבורי שנוצר נכנסה ג'סיקה טיש. היא אינה נבחרת ציבור ואינה מנהלת קמפיינים פוליטיים. היא עומדת בראש משטרת ניו יורק, הגוף האחראי על ביטחונם של יותר משמונה מיליון תושבים. השנה נבחרה לשמש מרשלית הכבוד של המצעד, תפקיד סמלי השמור בדרך כלל לדמויות בעלות מעמד מיוחד בקהילה או בחיים הציבוריים.
הבחירה בה קיבלה משמעות חדשה בעקבות החלטת ראש העיר שלא להגיע. בעוד ממדאני ייעדר, טיש לא רק תשתתף אלא תוביל את הצועדים בראש השדרה החמישית. עבור רבים, התמונה הזו הפכה לסמל רב עוצמה: האישה האחראית לביטחון העיר הגדולה בארצות הברית צועדת בראש אירוע יהודי מרכזי דווקא בתקופה שבה יהודים רבים חשים מאוימים יותר מאי פעם.
לצד המשמעות הסמלית, טיש הציגה גם את תוכנית האבטחה המקיפה ביותר שנראתה במצעד מאז נוסד. לדבריה, משטרת ניו יורק תפעיל כמות חסרת תקדים של שוטרים, יחידות ללוחמה בטרור, כוחות מיוחדים, אמצעי תצפית מתקדמים ומערכי אבטחה מוגברים לאורך כל מסלול האירוע. אף שאין איום ממוקד וידוע מראש, ההיערכות החריגה משקפת את המציאות הביטחונית החדשה שעמה מתמודדת הקהילה היהודית בעיר.
בשנה האחרונה נרשמה בניו יורק עלייה חדה במספר אירועי האנטישמיות, החל מהטרדות ברחוב וכלה באירועי אלימות ובהפגנות שהגיעו גם לאזורים יהודיים מובהקים. על רקע זה, נוכחותה של טיש אינה נתפסת רק כהשתתפות בטקס או במצעד. בעיני רבים היא נתפסת כהצהרה של מחויבות להגנה על הקהילה ולזכותה לחיות בביטחון ובגאווה.
ייתכן שדווקא משום שטיש נמנעת מהצהרות גדולות, דבריה זוכים להדהוד כה רחב. היא לא תקפה את ראש העיר, לא ניסתה ליצור עימות פומבי ולא הפכה את המחלוקת למאבק אישי. במקום זאת, היא הסתפקה במשפט קצר שהבהיר את עמדתה ואת בחירתה האישית. במציאות פוליטית רוויית עימותים, זו הייתה תגובה יוצאת דופן בפשטותה.
ביום ראשון יתמלאו רחובות מנהטן בעשרות אלפי צועדים, דגלים ושלטים. פוליטיקאים בכירים, מנהיגי קהילה ואישי ציבור יגיעו להשתתף. אבל ייתכן שהדמות שתמשוך את מרב תשומת הלב לא תהיה פוליטיקאי או מועמד בבחירות, אלא דווקא מפכ"לית המשטרה. בעוד ראש העיר יישאר מחוץ למסלול, ג'סיקה טיש תהיה שם – בראש המצעד, מול המצלמות ומול הקהילה שבחרה לצעוד לצדה.