
ההחלטה התקבלה ברוב של 67% בעד החרם, מול 31% נגד ו-2% שנמנעו. ההצבעה עסקה בשאלה האם להצטרף לקמפיין BDS ולהסיר מוצרים ישראליים כמו חומוס, מצות ומוצרים נוספים מהמדפים. אלא שעוד לפני ההכרעה עצמה, המפגש הפך לזירה כאוטית במיוחד, עם תקלות טכניות, ויכוחים סוערים וטענות מצד חברים יהודים כי נמנעה מהם האפשרות להשמיע עמדה נגד החרם.
המפגש, שנערך בזום בלבד, הועבר לפורמט מקוון לאחר שחברים יהודים בקואופרטיב הביעו "חששות מפורשים" לביטחונם אם האירוע יתקיים פיזית. לפי הדיווח, מדובר היה ככל הנראה באחד המפגשים הגדולים ביותר בתולדות הקואופרטיב בן 53 השנים. בעוד שישיבות רגילות של הארגון מושכות בדרך כלל בין 50 ל-200 משתתפים בלבד, ההצבעה הקודמת בנושא חרם על ישראל ב-2012 כבר משכה כ-2,000 חברים - והפעם המספר זינק ליותר מ-7,000.

חברי 'פארק סלופ' למען הפלסטינים
במהלך הישיבה הועלו תחילה נושאים שגרתיים יחסית, כמו בחירות לוועדות פנימיות, אך מהר מאוד הדיון התמקד בשתי הצבעות מרכזיות: הראשונה עסקה בשינוי תקנון ההצבעות על חרמות, והשנייה בעצם החרם על מוצרים ישראליים. עד כה נדרש רוב מיוחד של 75% כדי לאשר חרם, אך במהלך הישיבה עצמה הוחלט להוריד את הרף לרוב רגיל. 61% תמכו בשינוי, 38% התנגדו ו-1% נמנעו.
השינוי נכנס לתוקף באופן מיידי - והשפיע ישירות על ההצבעה הבאה, שבה אושר החרם עצמו. לפי הדיווח, אילו הדרישה לרוב מיוחד הייתה נשארת בתוקף, ההצעה לא הייתה עוברת. חבר הקואופרטיב הוותיק רמון מייזלן אמר כי אמנם כלל החברים מצביעים, אך בסופו של דבר לדירקטוריון יש המילה האחרונה. "הם אמורים להיות מושפעים מהצבעת החברים, אבל טכנית הם לא מחויבים לכך", אמר.
הישיבה עצמה הידרדרה במהירות לבלגן, לאחר שמערכת ההצבעה בזום קרסה כמה פעמים והיה צורך לנסות מחדש לבצע את הסקרים. בשלב מסוים אף הועלתה הצעה לדחות לחלוטין את המפגש, אך לאחר שעות של דיונים, המשתתפים הצביעו בהרמת ידיים להמשיך. ההצבעות המכריעות החלו רק אחרי השעה 21:00.
אחד הרגעים שעוררו את הזעם הגדול ביותר מצד חברים יהודים היה החלטה שהתקבלה מוקדם יותר במהלך הישיבה, לעבור ישירות להצבעה על החרם מבלי לאפשר לדוברים המתנגדים ל-BDS לנאום. "ההצעה הועלתה אחרי שרק הקבוצה הפרו-BDS דיברה", אמר אחד המשתתפים ל'ניו יורק פוסט'. "זה נורא". משתתף נוסף אמר כי "זו הפעם הראשונה ב-15 השנים האחרונות שמצביעים על נושא בלי דיון".
חברים נוספים הזהירו מפני השלכות משפטיות אפשריות בעקבות אופן ניהול ההליך. "אני בהחלט רואה כאן תביעה בדרך", אמר אחד המשתתפים. "במיוחד כשמשנים את כללי ההצבעה באותו ערב שבו מתקיימת ההצבעה עצמה".
עוד לפני פתיחת הישיבה, המתאמים הכלליים של הקואופרטיב, אן הרפל ומאט הוגלנד, שלחו הודעה לחברים שבה קראו לשמור על שיח מכבד. בהודעה נכתב כי "לחברים עשויות להיות עמדות שונות מאוד בנושא, אבל התקפות אישיות, שפה מתלהמת או הערות הקשורות לדת, מוצא אתני או לאום - אינן מקובלות". עוד נכתב כי אסור להקליט את הישיבה.
לצד החגיגות של תומכי החרם, היו גם חברים שהביעו תסכול עמוק מהקרע שנוצר בתוך הקהילה. חברת הקואופרטיב ברברה מזור אמרה כי כל תשומת הלב הציבורית סביב הפרשה הייתה יכולה לשמש לקידום דו-קיום במקום להחרפת המחלוקת. "יכולנו להשתמש בפרסום הזה כדי להגביר קולות שפועלים לחיים משותפים ולעתיד משותף", אמרה. "במקום זה אנחנו פשוט חוזרים שוב על אותם ויכוחים שלא עוזרים לאף אחד".