אמריקה רוקנה את המחסנים: המחיר הסודי ששילם הפנטגון כדי להגן על ישראל מאיראן

כאשר הטילים הבליסטיים הראשונים של איראן החלו לטפס לשמי המזרח התיכון, איש בפנטגון לא היה זקוק להסברים ארוכים. בתוך דקות הופעל אחד ממערכי ההגנה האווירית היקרים והרגישים ביותר בעולם. משגרי THAAD אמריקניים נדרכו, משחתות הצי האמריקני במזרח הים התיכון נכנסו לכוננות מלאה, ובחדרי הפיקוד בירושלים ובוושינגטון התקבלה החלטה דרמטית: ארצות הברית תספוג את עיקר נטל ההגנה האסטרטגית על ישראל.

כעת, אחרי שהעשן מתחיל להתפזר, נחשפים המספרים שמדאיגים מאוד את מערכת הביטחון האמריקנית. לפי הערכות פנימיות של הפנטגון שהועברו ל"וושינגטון פוסט" בידי שלושה גורמים אמריקניים בכירים, ארצות הברית שיגרה יותר מ־200 מיירטי THAAD במהלך הלחימה מול איראן. מדובר במערכת ההגנה הבליסטית המתקדמת ביותר שבידי האמריקנים — ובכמעט מחצית מהמלאי הכולל שלהם. במקביל שיגרו ספינות מלחמה אמריקניות יותר ממאה טילי SM-3 ו־SM-6 כדי ליירט טילים איראניים מעל הים התיכון.

ישראל, לעומת זאת, השתמשה בפחות ממאה מיירטי "חץ" ובכ־90 מיירטי "קלע דוד". המשמעות, כפי שמודים כעת גם גורמים אמריקניים, חדה מאוד: בזמן שישראל שמרה חלק משמעותי ממלאי ההגנה האסטרטגי שלה לעימותים עתידיים, ארצות הברית פתחה את המחסנים.

וזה בדיוק מה שמתחיל לעורר כעס בוושינגטון.

"ארצות הברית ירתה בערך 120 מיירטים יותר מישראל", אמר גורם בכיר בממשל האמריקני. "ובפועל גם יירטה פי שניים יותר טילים איראניים."

לפי הערכות פנימיות של הפנטגון שהועברו ל"וושינגטון פוסט" בידי שלושה גורמים אמריקניים בכירים, ארצות הברית שיגרה יותר מ־200 מיירטי THAAD במהלך הלחימה מול איראן. מדובר במערכת ההגנה הבליסטית המתקדמת ביותר שבידי האמריקנים — ובכמעט מחצית מהמלאי הכולל שלהם. המשמעות, כפי שמודים כעת גם גורמים אמריקניים, חדה מאוד: בזמן שישראל שמרה חלק משמעותי ממלאי ההגנה האסטרטגי שלה לעימותים עתידיים, ארצות הברית פתחה את המחסנים.

המספר הזה מטלטל את הפנטגון לא רק בגלל העלות הכספית האדירה — כל מיירט THAAD עולה מיליוני דולרים — אלא בעיקר בגלל המשמעות האסטרטגית. קצב הייצור של התעשייה הביטחונית האמריקנית מוגבל מאוד, והחשש המרכזי הוא שבמקרה של עימות נוסף, ארצות הברית פשוט לא תחזיק בכמות מספקת של מיירטים.

קלי גריקו, חוקרת בכירה במרכז סטימסון, הגדירה את המצב כ"מדאיג ביותר". לדבריה, "ארצות הברית נשאה בעיקר משימת ההגנה הבליסטית, בעוד ישראל שמרה על חלק מהמלאים שלה. גם אם ההיגיון המבצעי היה נכון, התוצאה היא שארצות הברית נשארת עם מלאי קטן בהרבה — בזמן שקצב הייצור אינו מסוגל להדביק את הקצב."

אבל הסיפור הזה כבר מזמן אינו רק סיפור ישראלי־איראני. בטוקיו ובסיאול עוקבים כעת בדאגה אחרי ההתפתחויות. במשך שנים חיו יפן וקוריאה הדרומית תחת ההנחה שהמטרייה האמריקנית אינסופית: אם צפון קוריאה תשגר טילים — אמריקה תהיה שם. אם סין תאיים על טאיוואן — הפנטגון יעמוד בחזית.

מלחמת איראן שינתה את התחושה הזאת.

בכירים באסיה מתחילים להבין שהמשאבים האמריקניים אינם בלתי מוגבלים. אם כמעט מחצית ממלאי ה־THAAD נשרפה במזרח התיכון בתוך זמן קצר, מה יקרה אם תתלקח חזית נוספת באסיה? ומה יקרה אם צפון קוריאה תחליט לנצל את הרגע?

"החוב הזה עלול להגיע לפירעון בזירה שאין לה שום קשר לאיראן", הזהירה גריקו.

החשש הזה אינו תיאורטי בלבד. רק בשנה שעברה גילה הפנטגון כי ברשותו כרבע בלבד ממלאי טילי הפטריוט הדרוש לתוכניות ההגנה המלאות שלו. כעת, עם הפגיעה במלאי ה־THAAD, מתחיל להתברר עד כמה גם המעצמה הגדולה בעולם פועלת תחת מגבלות.

והוויכוח בתוך וושינגטון הופך חריף יותר ויותר.

גורמים בממשל טראמפ החלו לשאול בשיחות סגורות מדוע ארצות הברית נשאה כמעט לבדה בנטל ההגנה האסטרטית על ישראל. ג'סטין לוגן ממכון קאטו תקף בחריפות את המדיניות ואמר כי מאז שטראמפ חזר לבית הלבן "המסר הוא שהעדיפויות של ישראל קודמות — והמשאבים האמריקניים באים אחר כך". לדבריו, קשה להבין כיצד הדבר משתלב עם הסיסמה "אמריקה תחילה".

גם בתוך הפנטגון יש מי שחוששים שהמעורבות הכבדה במזרח התיכון פוגעת ביכולת האמריקנית להתמודד עם האתגר הגדול באמת — סין. מבחינתם, כל מיירט שנורה להגנת תל אביב הוא מיירט שלא יהיה זמין בעתיד להגנת טאיפיי, סיאול או טוקיו.

אבל גם בישראל מבינים שהמלחמה חשפה מגבלות שלא תמיד מדברים עליהן בפומבי. לפי גורמים אמריקניים, חיל האוויר הישראלי נאלץ לצמצם משמעותית את קצב הגיחות שלו לאחר השבועות הראשונים של הלחימה. הסיבה הייתה שחיקה מצטברת של מטוסים, טייסים ומערכות, אחרי חודשים ארוכים של פעילות בעזה, בלבנון ובתימן.

"צבא ישראל נשחק", אמרה גריקו. "והשאלה היא האם ההנהגה הישראלית העריכה נכון כמה זמן אפשר להחזיק קצב כזה."

גורם אמריקני בכיר אף אמר בצורה חריגה: "ישראל אינה יכולה להילחם ולנצח מלחמות גדולות לאורך זמן לבדה. פשוט לא רואים את זה מבחוץ."

האמירות הללו כמעט אינן נשמעות בפומבי, והעובדה שהן מתחילות לדלוף מצביעה על עומק התסכול בתוך הממשל האמריקני.

ובינתיים, איראן עדיין לא הובסה באמת.

לפי הערכות מודיעין, טהרן מחזיקה עדיין בכ־70 אחוזים ממלאי הטילים שהיה ברשותה ערב המלחמה. גם מאגרי החומר הגרעיני המועשר לא הושמדו לחלוטין. כלומר, למרות מאות התקיפות והחיסולים, איראן עדיין מסוגלת לאיים — וייתכן שאפילו מהר יותר מכפי שמעריכים במערב.

זאת בדיוק הסיבה שהחשש בפנטגון כה עמוק: אם הלחימה תתחדש בקרוב, ארצות הברית עלולה להיכנס לסבב נוסף כשהמחסנים שלה כבר אינם מלאים כפי שהיו.

במקביל, טראמפ עצמו משדר מסרים סותרים. מצד אחד הוא מאיים ש"נעשה דברים מכוערים מאוד" אם איראן לא תתקפל. מצד שני, הממשל האמריקני בוחן אפשרות להסכם חדש שיגביל את תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להקלות כלכליות ולפתיחת מיצר הורמוז.

אלא שכעת ברור שהמשך הלחימה אינו רק שאלה של רצון פוליטי — אלא גם של מלאים צבאיים.

וזה אולי השינוי הגדול ביותר שהמלחמה הזאת חשפה. במשך עשרות שנים נבנתה העוצמה האמריקנית על ההנחה שוושינגטון מסוגלת להילחם בכמה זירות במקביל בלי להתקרב לקצה גבול היכולת שלה. מלחמת איראן חשפה לראשונה סדקים ממשיים בתפיסה הזאת.

בעלות הברית של ארצות הברית מתחילות להבין שכאשר וושינגטון מגינה על ישראל, היא עושה זאת על חשבון משאבים שאמורים להגן גם עליהן. ופתאום, מאחורי כל דיון על ישראל ואיראן, מסתתרת שאלה גדולה הרבה יותר: האם אמריקה עדיין מסוגלת להיות השוטר של העולם.

יותר מ־200 מיירטי THAAD אמריקניים נורו במהלך המלחמה מול איראן — כמעט מחצית מהמלאי המבצעי של ארצות הברית. בנוסף שוגרו יותר ממאה טילי SM-3 ו־SM-6 ממשחתות הצי האמריקני במזרח הים התיכון. כל מיירט THAAD עולה מיליוני דולרים, וקצב הייצור האמריקני איטי יחסית, כך שהמלאים לא יתמלאו במהירות.

בזמן שארצות הברית פתחה את המחסנים, ישראל השתמשה בפחות ממאה מיירטי "חץ" ובכ־90 מיירטי "קלע דוד". לפי גורמים אמריקניים, הסיכום המבצעי היה שהאמריקנים יתמודדו עם האיומים הבליסטיים הכבדים ביותר.

כעת החשש הגדול בוושינגטון הוא מה יקרה אם תפרוץ מלחמה נוספת — הפעם מול סין או צפון קוריאה — לפני שהמלאים ישוקמו. בטוקיו ובסיאול כבר עוקבים בדאגה אחרי המספרים.

מאחורי התמונות של שיתוף הפעולה האמריקני־ישראלי מסתתרת מציאות אחרת: מלחמת איראן לא רק שרפה טילים. היא גם חשפה עד כמה העולם תלוי במחסנים של אמריקה — ועד כמה אפילו הם אינם בלתי נגמרים.