ישראל קורעת את הדמוקרטים: איפא"ק הפכה לאויב החדש של המחנה הפרוגרסיבי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

במשך עשרות שנים נחשב הקשר עם ישראל לעמדה כמעט מובנת מאליה בקרב הנהגת המפלגה הדמוקרטית. תמיכה בישראל הייתה חלק בלתי נפרד מהזרם המרכזי בוושינגטון, ואיפא"ק — הוועד האמריקאי־ישראלי לענייני ציבור — היה אחד מארגוני הלובי החזקים והמשפיעים ביותר בבירה האמריקאית.

אלא שהשנה משהו נשבר.

מלחמת עזה, העימות הצבאי מול איראן והתמונות שמציפות את הרשתות החברתיות יצרו מרד פנימי חריג בתוך המחנה הדמוקרטי. עבור דור צעיר של פעילים ומצביעים, התמיכה בישראל כבר אינה נתפסת כעמדה לגיטימית של מדיניות חוץ — אלא כסמל לממסד הישן שהם מבקשים להפיל.

הזעם הזה מופנה כעת ישירות נגד איפא"ק.

במשך עשרות שנים נחשב הקשר עם ישראל לעמדה כמעט מובנת מאליה בקרב הנהגת המפלגה הדמוקרטית. תמיכה בישראל הייתה חלק בלתי נפרד מהזרם המרכזי בוושינגטון, ואיפא"ק — הוועד האמריקאי־ישראלי לענייני ציבור — היה אחד מארגוני הלובי החזקים והמשפיעים ביותר בבירה האמריקאית. אלא שהשנה משהו נשבר.

יותר ממאה מועמדים דמוקרטים ברחבי ארצות הברית מנהלים השנה קמפיינים המתבססים על התנגדות לארגון. שבעים ושלושה מהם מתמודדים מול חברי קונגרס מכהנים מהמפלגה שלהם — רבים מהם פוליטיקאים שקיבלו תמיכה כספית מאיפא"ק או מארגונים המזוהים עמו.

מאחורי חלק גדול מהמועמדים עומדות שתי תנועות פרוגרסיביות מרכזיות: “טראק איפא"ק”, העוקבת אחר פעילות הארגון והכספים שהוא מזרים לפוליטיקאים, ו“ג'סטיס דמוקרטס”, ארגון שמקדם מועמדי שמאל רדיקלי בתוך המפלגה. המועמדים הנתמכים על ידיהן מצהירים בגלוי כי יסרבו לקבל תרומות מגורמים פרו־ישראליים, וחלקם אף דורשים לעצור את הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל.

עד לפני שנים ספורות, עמדה כזאת הייתה נחשבת להתאבדות פוליטית בוושינגטון. היום היא הפכה לדגל.

לפי נתוני ארגון “אופן סיקרטס”, העוקב אחר כסף בפוליטיקה האמריקאית, איפא"ק ותומכיו תרמו לפני בחירות 2024 כמעט 25 מיליון דולר למועמדים דמוקרטים לקונגרס, ועוד יותר מ־16 מיליון דולר למועמדים רפובליקנים. אבל דווקא העוצמה הזאת הפכה את הארגון למטרה.

בעיני פעילים פרוגרסיביים רבים, איפא"ק כבר אינו רק לובי פוליטי — אלא סמל להשפעה כספית שהם רואים כמושחתת וככזו שמאלצת פוליטיקאים לתמוך בישראל גם במחיר התנגדות ציבורית גוברת.

הנתונים הפוליטיים רק מעמיקים את הלחץ. סקר של מרכז המחקר “פיו”, שפורסם במרץ האחרון, מצא כי כ־80 אחוזים מהמצביעים הדמוקרטים או הנוטים להצביע למפלגה מביעים כיום עמדה שלילית כלפי ישראל. מדובר בשינוי דרמטי במפלגה שבעבר הייתה מזוהה באופן עמוק עם התמיכה במדינה היהודית.

הסערה הזאת כבר מורגשת בשטח.

בכנס של המפלגה הדמוקרטית במדינת מישיגן באפריל האחרון, עלתה לבמה חברת הקונגרס היילי סטיבנס, המתמודדת לסנאט ונחשבת למועמדת פרו־ישראלית מובהקת. לפי הדיווחים, היא קיבלה יותר מ־220 אלף דולר מאיפא"ק ותומכיו במהלך מחזור הבחירות הנוכחי.

אלא שבמקום מחיאות כפיים, היא נתקלה בקריאות זעם.

פעילים בקהל צעקו לעברה “בושה”, וחלקם מחו על תמיכתה בישראל ועל הקשרים שלה עם איפא"ק. עבור רבים במפלגה, הרגע הזה המחיש עד כמה התמיכה בישראל הפכה לנושא נפיץ — אולי הנפיץ ביותר כיום בפוליטיקה הדמוקרטית.

מישיגן אינה עוד מדינה שולית. מדובר באחת ממדינות המפתח בבחירות הקרובות, עם אוכלוסייה ערבית־אמריקאית גדולה והשפעה עצומה על המרוץ לסנאט ולבית הלבן. שני מועמדים אנטי־איפא"ק מתמודדים שם ובמדינות נוספות על מושבים שעשויים להכריע את השליטה בסנאט בנובמבר.

אבל מאחורי הקרב הפוליטי מסתתר ויכוח עמוק הרבה יותר — ויכוח על זהותה העתידית של המפלגה הדמוקרטית.

מצד אחד ניצב הממסד הוותיק: פוליטיקאים הרואים בברית עם ישראל אינטרס אסטרטגי, ביטחוני ומוסרי. עבורם, התמיכה בישראל היא חלק מהותי מהקשר ההיסטורי בין שתי המדינות ומהתפיסה האמריקאית המסורתית במזרח התיכון.

מן הצד השני ניצב דור חדש של פעילים צעירים, שמדבר בשפה שונה לחלוטין — שפה של זכויות אדם, אנטי־קולוניאליזם ופוליטיקה זהותית. רבים מהם רואים בישראל כוח כובש, ובארצות הברית שותפה מלאה למדיניות שהם מגדירים כפשעי מלחמה.

חלק מהמועמדים כבר אינם מסתפקים בביקורת מרומזת.

דריאליזה אביילה שבאלייה, המתמודדת בניו יורק מול חבר הקונגרס אדריאנו אספייאט, טענה כי איפא"ק “דוחפת את ארצות הברית להיות שותפה לרצח עם ולמלחמה מול איראן”. אספייאט עצמו הצהיר כי הוא תומך בזכות קיומה של ישראל ובפתרון שתי המדינות, אך גם הביע הסתייגות מהמשך הפעולה הצבאית.

באיפא"ק דוחים את ההתקפות בחריפות.

דוברת הארגון, דרין סוזה, כינתה את ההאשמות נגד ישראל “עלילת דם חסרת בסיס משפטי”, וטענה כי הארגון “גאה לסייע לזרם המרכזי של המפלגה הדמוקרטית להרחיק מועמדים קיצוניים ואנטי־ישראליים מהקונגרס”.

אבל גם בתוך המחנה הדמוקרטי יש מי שחוששים שהקרב הזה עלול להיגמר באסון פוליטי.

פרנק לוונשטיין, לשעבר שליח אמריקאי לשיחות ישראל־פלסטינים בממשל אובמה, הזהיר כי חלק גדול מהכסף של איפא"ק יזרום כעת דווקא למועמדים רפובליקנים. סטיב ישראל, חבר קונגרס דמוקרטי לשעבר, טען כי מבחני הנאמנות סביב ישראל “הפכו למלכודת שהמפלגה מציבה לעצמה”.

בינתיים, הרפובליקנים צופים מהצד ומחייכים. מבחינתם, הקרע הדמוקרטי סביב ישראל הוא מתנה פוליטית. דוברת הוועד הרפובליקני הלאומי כבר האשימה את הדמוקרטים בכך שאפשרו ל“אנטי־אמריקניות מסוכנת” להשתלט על חלקים מהמפלגה.

הבחירות המקדימות בחודשים הקרובים יבהירו עד כמה עמוק השינוי שעוברת המפלגה הדמוקרטית. אבל דבר אחד כבר ברור: ישראל כבר אינה רק סוגיית חוץ אמריקאית.

היא הפכה לקו השבר המרכזי של השמאל האמריקאי.