מלאניה טראמפ יוצאת מהצללים: "קימל הוא פחדן, ו-איי.בי.סי מגנה עליו" — הקרב החדש על גבולות הסאטירה בעידן טראמפ

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ב־27 באפריל פרסמה טראמפ הודעה חריגה בחשבונה ברשת אקס, ובה תקפה את מגיש תוכנית הלילה של רשת איי־בי־סי, ג'ימי קימל. היא האשימה אותו ב"שיח שנאה ואלימות" וטענה כי דבריו על משפחתה אינם קומדיה אלא ביטוי לפילוג עמוק בחברה האמריקאית. את דבריה חתמה במילה אחת שהדהדה ברשתות: "פחדן".

התגובה הגיעה בעקבות מונולוג ששודר ימים ספורים קודם לכן, ובו שילב קימל בדיחות על חשבונה של טראמפ, כולל רמיזות על מערכת יחסיה עם בעלה, דונלד טראמפ, והתייחסות לעברו של ג'פרי אפשטיין. בנוסף, לעג לציון שקיבל סרט תיעודי עליה באתר ביקורות קולנוע, תוך שימוש בדימויים בוטים.

התגובה הגיעה בעקבות מונולוג ששודר ימים ספורים קודם לכן, ובו שילב קימל בדיחות על חשבונה של טראמפ, כולל רמיזות על מערכת יחסיה עם בעלה, דונלד טראמפ, והתייחסות לעברו של ג'פרי אפשטיין. בנוסף, לעג לציון שקיבל סרט תיעודי עליה באתר ביקורות קולנוע, תוך שימוש בדימויים בוטים.

הביקורת של טראמפ אינה מתמקדת רק בתוכן הדברים, אלא בעצם הלגיטימציה שלהם. "אנשים כמו קימל לא אמורים להיכנס לבתינו מדי ערב ולהפיץ שנאה", כתבה, וקראה להנהלת איי־בי־סי לנקוט עמדה. היא אף הרחיבה את הטענה מעבר למקרה האישי, כאשר דיברה על "הקהילה שלנו" — רמז לכך שלדבריה מדובר בתופעה רחבה ולא באירוע נקודתי.

החריגה מהנורמה בולטת במיוחד. באופן מסורתי, גברות ראשונות נמנעות מעימותים ישירים עם דמויות תקשורתיות, גם כאשר הן מותקפות. החלטתה של טראמפ להתערב באופן פומבי מרמזת על שינוי גישה — או על תחושת דחיפות חריגה.

העימות אינו מתרחש בחלל ריק. בחודשים האחרונים כבר התמודדה איי־בי־סי עם ביקורת חריפה סביב תכניו של קימל, ואף השעתה את תוכניתו לתקופה קצרה בעקבות סערה קודמת. יו"ר נציבות התקשורת הפדרלית רמז אז לאפשרות של צעדים רגולטוריים, והדיון סביב אחריותן של רשתות שידור רק התעצם.

גם דונלד טראמפ עצמו הצטרף לביקורת, וקרא לפטר את קימל, תוך שהוא מאשים את הרשת בהטיה פוליטית. כעת, עם הצטרפותה של מלאניה, המאבק מקבל ממד רחב יותר — אישי, ציבורי ופוליטי כאחד.

אך מעבר לעימות הספציפי, מתחדדת שוב השאלה העקרונית: היכן עובר הגבול בין סאטירה פוליטית לבין פגיעה אישית או הסתה. תוכניות הלילה בארצות הברית עברו בעשור האחרון שינוי משמעותי, והפכו מזירת בידור קלילה לפלטפורמה של פרשנות פוליטית ישירה ולעיתים חריפה.

בעיני מבקריהן, מדובר בכלי תקשורתי מוטה שמעמיק את השסע. בעיני תומכיהן, זהו ביטוי חופשי של ביקורת לגיטימית בדמוקרטיה. בין שתי העמדות הללו ניצבת מציאות תקשורתית שבה כל מילה עשויה להפוך לנשק פוליטי.

האם רשת איי־בי־סי תנקוט צעדים? לא ברור. אך דבר אחד כבר קרה: מלאניה טראמפ הצליחה להצית מחדש את הדיון — ולהחזיר את גבולות ההומור הפוליטי למרכז הבמה הציבורית.