
הדרישה של ממשל טראמפ לקבלת הרשימות עוררה סערה בקהילה היהודית ב-Penn ומחוצה לה, וגררה התנגדות חריפה מצד ארגונים כמו 'הלל' וקבוצות לשמירה על חופש הביטוי. באוניברסיטה טוענים כי מדובר בפגיעה קשה בפרטיות ובתיקון הראשון לחוקה, אך שופט שמונה בתקופת אובמה קבע לאחרונה כי לממשל יש זכות חוקית לבקש את המידע. בעקבות ההחלטה, האוניברסיטה הגישה ערעור וביקשה לעכב את צו בית המשפט שמחייב אותה להגיש את הרשימות עד ל-1 במאי.

ממשל טראמפ דורש מאונ' פנסילבניה רשימת שמות של סטודנטים ומרצים יהודים - במטרה להילחם באנטישמיות
במהלך הכנס שנערך באוניברסיטת הרווארד, הסבירה לוקאס כי המידע נחוץ כדי לקבוע פיצויים עתידיים במקרה של הסדרים כספיים בתביעות על רקע דתי. היא ציינה כי בשלב מסוים הממשלה חייבת להחזיק במידע על השתייכות דתית, אחרת לא ניתן יהיה לאכוף את החוקים בשם הקורבנות. "אני מבינה את הרגישות סביב הנושא", אמרה לוקאס לקהל, "אבל בסופו של דבר, הקהילה היהודית חייבת להחליט: האם אתם רוצים אכיפה של זכויות אזרח בתחום הזה?".
מנגד, בקהילה היהודית הביעו חשש כבד מהתקדים של רישום יהודים על ידי השלטונות. מארק רוטנברג, היועץ המשפטי של ארגון 'הלל' העולמי, אמר כי לממשלה יש דרכים רבות אחרות לאמוד את היקף האנטישמיות בלי לאלץ את האוניברסיטאות לחשוף רשימות שמיות. הוא הדגיש כי "המרכז ההיסטורי שבו יהודים חוו דוגמאות מזעזעות של סימון על ידי הממשלה" הוא משהו שחייב להילקח בחשבון כשבוחרים את הכלים לטיפול בבעיית האנטישמיות.
לוקאס, שאינה יהודייה ומונתה לתפקידה על ידי דונלד טראמפ, טענה כי ה-EEOC נוקטת בגישה דומה גם במקרים של תלונות על אפליה נגד שחורים. היא הוסיפה כי המשרד לוקח את חובות הסודיות שלו ברצינות רבה ומבין את החששות, אך המטרה היא לקבל תמונה מלאה של הנפגעים. לוקאס הדגישה כי מבחינתה הגנה על חופש הדת היא משימה מרכזית, וציינה כי "המאבק באנטישמיות הוא, כמובן, חלק בלתי נפרד מהגנה על החופש הדתי".
הכנס שבו נאמרו הדברים אורגן על ידי מרכז ברנדייס לזכויות אדם, הפועל להגנה על סטודנטים יהודים ותומכי ישראל. המוסד והעומד בראשו, קנת מרקוס, שיבחו את פועלה של לוקאס ותיארו אותה כאחת מבכירות אכיפת זכויות האזרח המשפיעות ביותר כיום. במקביל לחקירה ב-Penn, המועצה מנהלת חקירה דומה גם באוניברסיטת קליפורניה, במנותק מחקירות פדרליות אחרות של משרד החינוך האמריקני.