ארה"ב מקדמת באו"ם תפיסה חדשה: פחות סיוע, יותר עסקים

הממשל של הנשיא דונלד טראמפ מקדם יוזמה חדשה בשם "סחר במקום סיוע", שבמסגרתה הוא מבקש ממדינות נוספות בעולם לתמוך בגישה שמעדיפה השקעות בעסקים אמריקאיים על פני הזרמת כספי סיוע ממשלתיים למדינות מתפתחות. לפי דיווחים ב'וושינגטון פוסט', מזכיר המדינה מרקו רוביו הורה לדיפלומטים אמריקאים לבדוק את היקף התמיכה במהלך, לקראת הצגתו באו"ם בסוף החודש.

על פי מברק שנשלח לכל השגרירויות והקונסוליות האמריקאיות, היוזמה נועדה להשתמש במערכת האו"ם כדי "לקדם ערכי אמריקה תחילה וליצור הזדמנויות עסקיות לחברות אמריקאיות". רוביו כתב כי ארצות הברית נכנסה ל"עידן זהב חדש שנבנה על כלכלה משגשגת שמונעת ממדיניות פרו-עסקית: דה-רגולציה, מיסים נמוכים ותעשיית אנרגיה משוחררת". עוד נטען כי "העסקים הפרטיים הם שפיתחו את כל הכלכלות המצליחות בעולם, לא סיוע ממשלתי".

הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר המדינה, מרקו רוביו

במסמך דיפלומטי נוסף שנחשף, נמתחה ביקורת על מדינות עשירות שהשקיעו מיליארדי דולרים בפרויקטים של סיוע חוץ. "במשך עשורים, סיוע ממשלתי זרם ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות עם השפעה מוגבלת בלבד", נכתב. "הוא לא פתר את אתגרי הפיתוח הכלכלי בעולם, ולעיתים קרובות יצר תלות, חוסר יעילות ושחיתות". במסמך נוסף נטען כי "תורמים ומדינות מתפתחות מוכנים לנסות מודל חדש של סיוע".

לפי הדיווחים, רוביו הורה לכל הדיפלומטים להוציא פנייה רשמית למדינות זרות ולבקש את תמיכתן במהלך עד יום שני. גורם בכיר במשרד החוץ אמר לוושינגטון פוסט כי מדובר ב"הבהרה של העמדה שלנו על נטישת הסיוע לחלוטין ומתן אפשרות לחברות להעשיר את עצמן בשווקים חדשים".

המהלך מגיע לאחר פירוק סוכנות הסיוע האמריקאית USAID, שנחשבה לסוכנות הסיוע הגדולה בעולם עם תקציב שנתי של כ-25 מיליארד דולר. הסוכנות סיפקה סיוע בתחומי בריאות עולמית, מזון, חינוך וסיוע בעת אסונות, ושימשה מאז הקמתה ב-1961 גם ככלי לקידום דמוקרטיה ברחבי העולם. הנשיא טראמפ ובעלי בריתו, בהם אילון מאסק, טענו כי הסוכנות סבלה מבזבוז, הונאה וניצול לרעה, וכי מדינות מסוימות הפכו תלויות לחלוטין בארצות הברית.

שבועות לאחר השבעתו השנייה של טראמפ, נחשפו תוכניות לקיצוץ של כ-60 מיליארד דולר בסיוע חוץ, באמצעות ביטול 92% מהמענקים שהנפיקה USAID, לפני שזו הוטמעה בתוך משרד החוץ. ביקורת פנימית זיהתה כ-15 אלף מענקים, מתוכם כמעט 10,000 סומנו לביטול - רובם של הסוכנות. במזכר נוסף נכתב כי כל דולר שיוצא חייב להיבחן בשלוש שאלות: "האם זה הופך את אמריקה לבטוחה יותר? האם זה מחזק את אמריקה? האם זה הופך את אמריקה למשגשגת יותר?".

הממשל האמריקאי רוצה שמדינות ישקיעו יותר בארה"ב מאשר במדינות מתפתחות

כבר לפני חזרתו של טראמפ לבית הלבן ב-2025, מדינות מערביות ובהן גרמניה, שבדיה, קנדה ונורבגיה החלו לצמצם את תקציבי הסיוע. מאז, גם צרפת, גרמניה, יפן ובריטניה הלכו באותו כיוון. לפי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הסיוע של מדינות החברות ירד בכ-23% בין 2024 ל-2025, כאשר ארצות הברית אחראית ל"שלושה רבעים מהירידה".

בבריטניה, ראש הממשלה קיר סטארמר הודיע בפברואר אשתקד על כוונה להעלות את הוצאות הביטחון ל-2.5% מההכנסה הלאומית מ-2027, תוך קיצוץ של כ-6 מיליארד ליש"ט מתקציב הסיוע - לרמה הנמוכה ביותר מאז 2008. במקביל, מדינות נאט"ו מתמודדות עם מתיחות גוברת מול וושינגטון, על רקע ביקורת של טראמפ על כך שאינן משתתפות באופן מלא במאמץ הצבאי מול איראן. "נאט"ו לא הייתה שם בשבילנו, והיא לא תהיה שם בשבילנו בעתיד", כתב הנשיא ברשת החברתית שלו.

ברקע השינויים, מחקר שפורסם בפברואר בכתב העת הרפואי לנסט קבע כי נסיגה של מדינות ממחויבותן ההומניטרית עלולה לתרום לעוד 9.4 מיליון מקרי מוות עד 2030. לצד זאת, ממשל טראמפ ממשיך לטעון כי יש להעדיף קשרים עסקיים רווחיים בין מגזרים פרטיים ומדינות, במקום מודל סיוע "ממשלתי ומחד-כיווני" שבו הכסף זורם מתורם למקבל.