העימות בין ארצות הברית לאיראן אינו מתרחש רק בזירה הצבאית — הוא כבר מורגש היטב בכיסם של מיליוני נוסעים. סקוט קירבי, מנכ"ל חברת התעופה יונייטד איירליינס, הזהיר השבוע כי אם מחירי הנפט יישארו ברמות הנוכחיות, מחירי כרטיסי הטיסה עשויים לעלות בכ־20% — רק כדי לאפשר לחברות להגיע לאיזון כלכלי.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
בריאיון לערוץ הטלוויזיה של בלומברג הסביר קירבי כי העלייה במחירים אינה בחירה, אלא הכרח: "כאשר עלויות הדלק עולות, אין דרך להימנע מהעברת העלות לצרכן. חלק מהנוסעים פשוט יבחרו שלא לטוס".

בריאיון לערוץ הטלוויזיה של בלומברג הסביר סקוט קירבי, מנכ"ל חברת התעופה יונייטד איירליינס, כי העלייה במחירים אינה בחירה, אלא הכרח: "כאשר עלויות הדלק עולות, אין דרך להימנע מהעברת העלות לצרכן. חלק מהנוסעים פשוט יבחרו שלא לטוס".
הגורם המרכזי להתייקרות הוא שוק הנפט. נפט מסוג ברנט, המשמש מדד ייחוס עולמי, חצה שוב את רף 100 הדולרים לחבית, והגיע לכ־104 דולר לאחר עלייה חדה בימים האחרונים. בתעשיית התעופה, הדלק מהווה בין רבע לשליש מכלל העלויות — ולכן כל זינוק במחיר הנפט מתורגם כמעט מיידית למחירי כרטיסים גבוהים יותר.
ביונייטד כבר נערכים לתרחיש ממושך: לפי הערכות החברה, מחירי הנפט עשויים להישאר מעל 100 דולר לחבית עד שנת 2027. בתרחישים קיצוניים יותר, שנבחנו בעבר, אף הוזכרו רמות של עד 175 דולר לחבית.
בתגובה, החברה החלה בצעדי התייעלות מיידיים. כ־5% מכושר ההובלה כבר קוצץ, קווים בעלי רווחיות נמוכה בוטלו, וטיסות בשעות שפל צומצמו. "אין היגיון להפעיל טיסות שמפסידות כסף", אמר קירבי.
יונייטד אינה לבדה. אמנם חברות תעופה אחרות בארצות הברית — ובהן אמריקן איירליינס, דלתא איירליינס וסאות'ווסט איירליינס — טרם פרסמו תחזיות מפורטות, אך כולן ניצבות בפני אותה מציאות כלכלית. דובר סאות'ווסט ציין כי סוגיית עלויות הדלק והיקף הפעילות צפויה לעמוד במרכז דוחות הרבעון הקרובים.
גם בזירה האקדמית מזהירים מהשלכות רחבות. פרופסור דן באב מאוניברסיטת נבדה בלאס וגאס, טייס לשעבר ומומחה לתעשיית התעופה, העריך כי העלויות יגולגלו במלואן לצרכנים: "כאשר המחירים עולים, אנשים מתחילים לחשוב פעמיים — ובמקרים רבים מוותרים על טיסות".
הפגיעה החריפה ביותר צפויה לנוסעי הפנאי — משפחות, זוגות וסטודנטים. עבורם, עלייה של עשרות אחוזים במחיר כרטיס עשויה להיות ההבדל בין חופשה מתוכננת לבין ויתור מוחלט. נוסעי עסקים, לעומת זאת, נהנים מגמישות גבוהה יותר, שכן חברות רבות סופגות עבורם את העלויות.
ההשפעה אינה מסתכמת בצרכן הפרטי. שדות תעופה אזוריים וקווים משניים — הנשענים על ביקוש נמוך ורווחיות מוגבלת — נמצאים בסיכון ממשי לביטול. המשמעות היא פגיעה בנגישות התחבורתית של אזורים שלמים.
ברקע ההתייקרות עומד גורם גיאו־פוליטי מרכזי: מצר הורמוז. מעבר ימי צר זה אחראי לכחמישית מתנועת הנפט הימי בעולם. מאז תחילת הלחימה, פעילותה של איראן באזור יצרה שיבושים בזרימת הנפט והגבירה את חוסר הוודאות בשווקים. אנליסטים מעריכים כי כל עוד המצר נתון לאיום — מחירי האנרגיה יישארו תנודתיים וגבוהים.
קירבי עצמו ניסה למתן את התחזית הקודרת, והדגיש כי לא מדובר במשבר בסדר גודל של מגפת הקורונה, אך הודה כי מדובר ב"אירוע לחץ משמעותי" לתעשייה. לדבריו, החברה חיזקה את מאזנה הפיננסי בשנים האחרונות כדי להימנע מפיטורים גם בתרחישים קשים.
עם זאת, האיום המרכזי טמון בטווח הארוך. אם מחירי הנפט יישארו גבוהים, הביקוש לטיסות ייחלש והיצע הקווים ימשיך להצטמצם — תעשיית התעופה עלולה להיכנס למעגל מתמשך של התייקרות וצמצום.
לכך מצטרפות הערכות מצד גופים נוספים בענף האנרגיה, שלפיהן חברות כמו אקסון מוביל, של ומינהל המידע לאנרגיה של ארצות הברית מזהירות כי שיבוש ממושך באספקת הנפט מהמפרץ הפרסי עלול להותיר את המחירים גבוהים לאורך זמן — ולהעמיק את הלחץ על ענפי תחבורה שלמים.
המלחמה באיראן מתרחשת הרחק מעיני רוב האמריקאים — אך השלכותיה כבר נוחתות ישירות על מסלולי ההמראה. עבור רבים, המשמעות ברורה: החופשה הבאה כבר לא מובטחת.