חמישה ימים להציל את המזרח התיכון: איך בעלות הברית של טראמפ עצרו אותו מפני מהלך שעלול היה לשנות את פני האזור לנצח

בשעות הבוקר המוקדמות, רגע לפני פתיחת המסחר בארצות הברית, הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת אש לחמישה ימים. ההודעה נראתה כמו תפנית חדה — אך מאחוריה עמדה מערכת לחצים אינטנסיבית שנבנתה לאורך ימים של שיחות חירום, מסרים נוקבים ואזהרות מצד בעלות ברית קרובות.

לפי מקורות שדיברו עם סוכנות הידיעות בלומברג, מדינות מערביות ומדינות המפרץ העבירו לוושינגטון מסר חד: פגיעה בתשתיות האנרגיה של איראן עלולה לחצות קו מסוכן. מעבר להשלכות המיידיות, הזהירו, מהלך כזה עלול לדרדר את איראן לכדי מדינה כושלת — תרחיש של כאוס אזורי שאיש אינו מעוניין להתמודד עמו.

 

ההודעה של טראמפ נראתה כמו תפנית חדה — אך מאחוריה עמדה מערכת לחצים אינטנסיבית שנבנתה לאורך ימים של שיחות חירום, מסרים נוקבים ואזהרות מצד בעלות ברית קרובות.

 

הדיון לא נותר רק במישור הביטחוני. גם הכלכלה נכנסה למרכז קבלת ההחלטות. דנה סטרול, שכיהנה כסגנית עוזר שר ההגנה לענייני המזרח התיכון, ציינה כי ההכרזה על הפסקת האש הגיעה בתזמון מדויק: רגע לפני פתיחת השווקים. לדבריה, טראמפ נזקק לדרך לרדת מאיום שעלול היה להוביל להסלמה חריפה ולפגיעה בתשתיות אזרחיות — מהלך שעשוי להיחשב לפשע מלחמה.

השווקים הגיבו מיד. מחיר נפט מסוג ברנט ירד בחדות, בעוד מדד אס־אנד־פי 500 ואיגרות החוב האמריקאיות התחזקו. טראמפ עצמו קישר בין הדברים והעריך כי מחירי הנפט יצנחו עם התקדמות להסכם. השילוב בין שיקולים כלכליים להחלטות מדיניות מדגיש עד כמה וול סטריט הפכה לשחקן בפועל בזירה הגיאופוליטית.

במקביל, מאחורי הקלעים התנהלו מגעים חשאיים. לפי טראמפ, השיחות התקיימו במהלך סוף השבוע בהשתתפות ג'ארד קושנר, חתנו, והיועץ סטיב ויטקוף, מול נציג איראני שזהותו לא נחשפה. הנשיא אף טען כי איראן הסכימה להעביר חומרים גרעיניים ולהקפיא את תוכניתה.

אלא שהתמונה רחוקה מלהיות יציבה. מדינות שונות, בהן פקיסטן, מצרים וטורקיה, פועלות כמתווכות, ובריטניה עודכנה בפרטים. אך היקף המגעים הישירים בין וושינגטון לטהראן — אם הם מתקיימים בכלל — אינו ברור. איראן מצידה דוחה את הדברים באופן מוחלט. משרד החוץ בטהראן הכחיש כל משא ומתן, ויושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף הגדיר את טענות טראמפ כמידע כוזב שנועד להשפיע על שוקי הנפט.

בתוך הערפל הדיפלומטי, ישראל מבהירה כי מבחינתה הלחימה נמשכת. בזמן שטראמפ מדבר על הפסקה זמנית, צה"ל ממשיך לתקוף מטרות בטהראן. גורמים ישראליים מדגישים כי אין אופק מיידי לסיום הלחימה, וכי המבצעים יימשכו — תוך הימנעות מפגיעה בתשתיות אנרגיה, בהתאם להבנות עם וושינגטון. ישראל קיבלה התרעה מוקדמת על ההכרזה האמריקאית, אך בחרה שלא לשנות את מדיניותה.

הפער הזה מחדד את אחת הבעיות המרכזיות: כיצד ניתן לקדם מהלך דיפלומטי כאשר אחד הצדדים המרכזיים ממשיך בפעולה צבאית, והצד השני מכחיש עצם קיומו של משא ומתן.

לצד זאת, עולות גם השלכות אסטרטגיות רחבות יותר. ג'ונתן פאניקוף, לשעבר סגן קצין המודיעין הלאומי לענייני המזרח הקרוב, מזהיר מפני אפקט הפוך להרתעה: אם איראן תסיק כי איומים — במיוחד על תשתיות אנרגיה — גורמים לארצות הברית לסגת, היא עשויה לאמץ אסטרטגיה זו בעתיד. במצב כזה, הפסקת האש אינה רק בלימה זמנית של הלחימה, אלא מסר אסטרטגי בעייתי.

בינתיים, מדינות המפרץ מנהלות חישוב מסלול משלהן. ערב הסעודית הבהירה כי תגיב צבאית אם תיפגע תשתית אזרחית בשטחה, ואיחוד האמירויות מאותת על העמקת שיתוף הפעולה עם ישראל וארצות הברית. נדמה כי הלחימה מאיצה תהליך אזורי רחב: התקרבות בין מדינות ערב המתונות לבין הציר האמריקאי־ישראלי.

כך, בתוך ימים ספורים, נוצרה מציאות מורכבת: לחצים בינלאומיים, שווקים רגישים, שיחות לא מאומתות, והמשך לחימה בפועל. חמישה ימים — זהו חלון הזמן שטראמפ הציב. אך באזור שבו כל החלטה נושאת השלכות רחבות, חמישה ימים עשויים להיות מרווח קריטי — או רק הפוגה קצרה בדרך להסלמה הבאה.