כשקליקים מזיזים אידיאולוגיה: האם ההצלחה המטאורית של קנדיס אוונס מושכת את מגין קלי ימינה?

עלייתה המטאורית של קנדיס אוונס בשנה האחרונה טורפת את הקלפים בתקשורת הימנית בארה"ב. בזמן שאוונס שוברת שיאי צפייה עם תיאוריות קונספירציה והצהרות קיצוניות, מגין קלי מוצאת את עצמה בלב שינוי עמוק הרבה יותר - שינוי שמונע לא רק מאידיאולוגיה, אלא מכלכלה חדשה לגמרי. כלכלת המשפיענים, שבה קליקים הם כוח וצפיות הן מטבע, משנה את כללי המשחק - ומאלצת גם דמויות ותיקות לבחור צד.

הסיפור של מגין קלי בת ה-55 הוא למעשה הסיפור של עולם הטלוויזיה המסורתי שמתנגש בכלכלת המשפיענים. במשך שנים היא פעלה במסגרת ממוסדת, עם עורכים, מגבלות וגבולות ברורים. הרגע המכונן שלה בקריירה הגיע בעימות הפריימריז הרפובליקני ב-2015, אז לחצה את דונלד טראמפ בשאלות על יחסו לנשים - עימות שהוביל לסכסוך פומבי ולעזיבתה את פוקס ניוז ב-2017. בהמשך הצטרפה לגרטשן קרלסון ואחרות שהאשימו את מנכ"ל הרשת דאז רוג'ר איילס בהטרדה מינית, פרשה שעובדה לסרט "פצצה" מ-2019.

 

מגין קלי וקנדס אוונס

 

המעבר ל-NBC לא החזיר אותה למרכז המיינסטרים. תוכנית הבוקר שלה בוטלה בתוך פחות משנה אחרי אמירות שהגנו על תחפושות בלאקפייס בהאלווין ועוררו גינויים חריפים. כאן התחילה ההסתגלות לרשת. ב-2020 השיקה את הפודקאסט "The Megyn Kelly Show", ובהמשך הרחיבה לרשת MK Media תחת החברה שלה Devil May Care Media. בפברואר האחרון רשמה 138 מיליון צפיות ביוטיוב - מספר שהיא עצמה הדגישה, ואף השוותה לביצועי CBS News באותה תקופה. ערוץ היוטיוב שלה עבר את 4 מיליון המנויים. היא לא חזרה לטלוויזיה - היא בנתה פלטפורמה משלה.

אבל בניגוד לטלוויזיה, שם המעמד נמדד בדירוגים בתוך מערכת ברורה, בעולם הפודקאסטים והיוטיוב המדד שקוף ומיידי. מספרי הצפיות אינם רק יוקרה - הם מודל עסקי. חשיפה מתורגמת לפרסום, חסויות והשפעה פוליטית. כאן נכנסת קנדיס אוונס לתמונה.

מאז ינואר 2025 הוסיפה אוונס כ-10.9 מיליון עוקבים בפלטפורמות שונות - יוטיוב, אינסטגרם, ספוטיפיי, ראמבל, פייסבוק וטיקטוק. לפי דו"ח של Media Matters מתחילת מרץ, היא רשמה כ-805 מיליון צפיות ביוטיוב ויותר מ-81 מיליון לייקים בטיקטוק. קהל העוקבים הכולל שלה מוערך בכ-24 מיליון איש. המספרים הללו לא רק מרשימים - הם מציבים רף חדש בשוק שבו כולם מתחרים על אותה תשומת לב.

הצמיחה של אוונס לא נבעה מתוכן מתון. להפך. היא קידמה טענות שלפיהן רעיית נשיא צרפת בריז'יט מקרון "נולדה גבר", ואף אמרה בתוכנית של פירס מורגן כי זה "מעבר לברור" שלגברת הראשונה של צרפת "יש איבר מין זכרי" - אמירות שהובילו לתביעת דיבה מצד בני הזוג מקרון ביולי האחרון. היא גם קידמה נרטיבים חריגים סביב רציחתו של צ'רלי קירק, מייסד Turning Point USA, שנרצח בספטמבר 2025 באוניברסיטת יוטה ואלי. אוונס טענה, ללא ראיות, למעורבות של ממשלות וגופי מודיעין שונים, אמרה שקירק היה "נוסע בזמן" שסיפר לה זאת שוב ושוב, וטענה שסוכנים הקשורים ל-CIA עקבו אחריו במסגרת תוכנית שכינתה "Project Looking Glass". עוד טענה כי ממשלות ישראל וצרפת ואולי גם מצרים היו מעורבות ברצח משום שקירק התכוון לדבר נגד מה שכינתה "הדיפ סטייט הציוני".

גם הרטוריקה שלה כלפי יהודים וישראל החריפה. היא קראה לעוקביה לקרוא את החוברת האנטישמית מהמאה ה-19 "Der Talmudjude", טענה כי יהודים שלטו בסחר העבדים והטילה ספק בנרטיבים סביב גרמניה הנאצית, תוך שכינתה חלק מהחינוך לשואה "אינדוקטרינציה". דמויות בולטות בימין, ובהן מאט וולש, מתחו עליה ביקורת פומבית - אך הביקורת לא האטה את קצב הצמיחה.

 

מגין קלי לצד דונלד טראמפ בקמפיין הבחירות שלו לקדנציה שנייה

 

כאן בדיוק נמצא הלחץ שמופעל על קלי. היא פועלת באותו שוק תשומת לב. גינוי חד וברור של אוונס עלול להרחיק חלק מהקהל שמזין גם את הפלטפורמה שלה. שתיקה, לעומת זאת, מאפשרת לה להישאר באותו מרחב שיח - גם אם במחיר ביקורת מצד עמיתים שמרנים ממוסדים יותר, וגם במחיר של הענקת לגיטימציה לדברים ההזויים שאוונס אומרת.

המתח הזה התפרץ בדצמבר בכנס AmericaFest של Turning Point USA. בן שפירו כינה את טענותיה של אוונס "שטויות קונספירטיביות ומחרידות" וביקר את קלי על כך שאינה מגנה אותן. קלי דחתה את הביקורת מהבמה. בפברואר החריף העימות כאשר אוונס פרסמה סדרת פרקים נגד אריקה קירק, אלמנתו של צ'רלי קירק, ורמזה למעורבותה ברצח - תוכן ששפירו כינה "רוע". גם דן בונג'ינו ומארק לוין יצאו נגדה בפומבי, בעוד שקלי נמנעה מלהתייחס ישירות לטענות.

העימות עם לוין גלש לפסים אישיים כאשר כינה אותה ברשת X "הרוסה רגשית, וולגרית וילדותית". קלי השיבה כי הוא "מצטער על המיקרו-פין שלו", ובהמשך אמרה בתוכניתה: "כשהם יורדים נמוך, אנחנו הולכים למיקרו-פין", בהתייחס לכך שלוין פנה לנשיא טראמפ בעקבות הסכסוך.

הפער בתוך התקשורת השמרנית היום אינו רק אידיאולוגי. הוא מבני. מצד אחד מחנה ממוסד יותר כמו שפירו, שון האניטי ומארק לוין, שמקפיד למתוח קו ברור מול תאוריות קונספירציה ואמירות אנטישמיות. מצד שני מרחב דיגיטלי מונע-אלגוריתם, שבו פרובוקציה מתורגמת ישירות לצמיחה. במערכת הזו, מי שמסוגל למשוך מיליוני צפיות קובע את הטון.

ובתוך המערכת הזו, קלי מנסה לנווט. היא אינה אוונס - אך היא גם אינה עוד מגישה ממוסדת עם גב מערכת מאחוריה. היא יזמית תוכן שפועלת בשוק תחרותי שבו תשומת לב היא משאב מוגבל. השאלה אינה רק היכן היא עומדת אידיאולוגית, אלא עד כמה כללי הכלכלה החדשה דוחפים אותה להישאר קרובה למוקד הרעש - גם כשהרעש הולך ומקצין.