הלייזר נכנס לשדה הקרב: ישראל הפעילה את מערכת "אור איתן" ויירטה רקטות בצפון

במשך שנים רבות נשק לייזר נחשב להבטחה טכנולוגית רחוקה — רעיון שנבחן במעבדות ובניסויים, אך טרם הפך לכלי מבצעי של ממש. השבוע הפכה ההבטחה הזו למציאות מבצעית. מערכת ההגנה הלייזרית של ישראל, "אור איתן" — שנודעה בעבר בשם "קרן ברזל" — הופעלה לראשונה בתנאי לחימה אמיתיים ויירטה בהצלחה רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים ששיגר חיזבאללה לעבר צפון ישראל.

לפי גורמי ביטחון, קרן הלייזר פגעה במספר מטרות אוויריות והשמידה אותן בתוך שניות. המערכת פעלה כפי שתוכננה: הקרן האנרגטית כוונה אל גוף הרקטה או הרחפן, חיממה אותו במהירות וגרמה להתפרקותו.

האירוע מסמן, לדברי בכירים במערכת הביטחון, נקודת מפנה בטכנולוגיית ההגנה האווירית.

 

לפי גורמי ביטחון, קרן הלייזר פגעה במספר מטרות אוויריות והשמידה אותן בתוך שניות. המערכת פעלה כפי שתוכננה: הקרן האנרגטית כוונה אל גוף הרקטה או הרחפן, חיממה אותו במהירות וגרמה להתפרקותו.

 

מערכת "אור איתן" פועלת בשיטה שונה לחלוטין ממערכות יירוט מסורתיות. בניגוד למערכת "כיפת ברזל", שמשגרת טיל מיירט לעבר כל איום — פעולה שעלותה עשויה להגיע לעשרות אלפי דולרים — מערכת הלייזר משתמשת בקרן אנרגיה ממוקדת בהספק גבוה. הקרן פוגעת במטרה ומחממת אותה עד שהיא מתפרקת.

היתרון הכלכלי והמבצעי משמעותי: עלות כל יירוט באמצעות לייזר נמוכה בהרבה מעלות טיל מיירט, והמערכת יכולה לפעול כל עוד יש לה אספקת חשמל וקו ראייה למטרה.

המערכת פותחה בשיתוף פעולה בין שתי חברות מרכזיות בתעשייה הביטחונית הישראלית — רפאל מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות — במסגרת פרויקט שעלותו הכוללת נאמדת בכ־536 מיליון דולר.

מנכ"ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות, יואב תורגמן, הגדיר את המערכת אבן דרך טכנולוגית משמעותית. לדבריו, שילוב יירוט לייזרי עם מערכות טילים יוצר מעטפת הגנה רחבה ויעילה יותר מפני מגוון איומים.

גם באלביט מערכות הדגישו כי מדובר בקפיצת מדרגה בתחום ההגנה האווירית. נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל מחליס, ציין כי הטכנולוגיה שפותחה בפרויקט מסמנת את העתיד של מערכות ההגנה מפני איומים אוויריים.

במערכת הביטחון הגדירו את הפעלת "אור איתן" כתחילתו של עידן חדש בשדה הקרב. מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במילואים אייל זמיר, אמר בעבר כי פיתוח מערכות לייזר מבצעיות הוא מהלך אסטרטגי בעל חשיבות ארוכת טווח, וכי שילובן במערך ההגנה האווירית עשוי לשנות את כללי המשחק.

 

לצפייה: https://www.youtube.com/shorts/A5G5u0xU8uQ?feature=share

 

העיתוי שבו הופעלה המערכת אינו מקרי. שעות ספורות לפני הדיווחים על הפעלתה פרסמו כלי תקשורת בארצות הברית כי ישראל עדכנה את הבית הלבן שמלאי המיירטים שלה לטילים בליסטיים הולך ומצטמצם. זמן קצר לאחר מכן התבקשו שרי הממשלה לאשר העברת תקציב של כ־2.6 מיליארד שקלים ל"רכש מסווג", שנועד — לפי הנוסח הרשמי — ל"חידוש מלאי לחימה קריטיים".

הקשר בין שני האירועים ברור: מערכות יירוט מבוססות טילים הן יעילות אך יקרות מאוד, והמלאי שלהן מוגבל. במציאות של עימות מתמשך שבו משוגרים לעבר ישראל רקטות, רחפנים וטילים בכמויות גדולות, הצורך באמצעי יירוט זול ומהיר הופך קריטי.

כאן נכנסת לתמונה מערכת "אור איתן". לייזר מבצעי מאפשר ליירט איומים רבים מבלי להשתמש בטילים יקרים, ובכך להפחית את העומס על מערכות כמו "כיפת ברזל", "קלע דוד" ו"חץ".

עם זאת, גם למערכת הלייזר יש מגבלות. היא פועלת על בסיס קו ראייה ישיר ואינה יכולה לפגוע במטרה המוסתרת מאחורי הרים, מבנים או עננים כבדים. תנאי מזג אוויר מסוימים עלולים להשפיע על יעילות הקרן, ולכן היא אינה מחליפה את מערכות ההגנה הקיימות אלא משלימה אותן.

מערך ההגנה האווירית של ישראל בנוי משכבות שונות — מטילים נגד רקטות קצרות טווח ועד מערכות נגד טילים בליסטיים. "אור איתן" אמורה להשתלב בתוך המערך הזה ולהוסיף שכבת יירוט נוספת: מהירה, זולה יחסית ובעלת יכולת לפעול שוב ושוב ללא צורך במלאי תחמושת.

גם עם המגבלות הללו, הפעלת מערכת לייזר מבצעית בתנאי קרב אמיתיים היא אירוע חריג בקנה מידה עולמי. במשך שנים השקיעו מעצמות כמו ארצות הברית, סין ורוסיה מיליארדי דולרים בפיתוח נשק אנרגיה, אך הפעלתו בשדה הקרב נותרה מוגבלת.

כעת נראה כי ישראל הצליחה לפרוץ את המחסום הטכנולוגי — לפחות בשלב הראשון.

במציאות שבה האיומים האוויריים הולכים ומתרבים והעלויות של מערכות יירוט קלאסיות ממשיכות לעלות, יתרון טכנולוגי כזה עשוי לשנות את כללי המשחק. עבור ישראל, מדובר לא רק בפרויקט טכנולוגי אלא בניסיון ליצור מערכת הגנה שתוכל להתמודד עם מלחמות עתידיות — מלחמות שבהן כמות האיומים גדולה, והיכולת ליירט אותם במהירות ובעלות נמוכה תהיה גורם מכריע.