
על אחד הקירות בחניון התנוסס שלט מבטיח: “אזור תחת מעקב 24 שעות”.
לפונטס לא חזר הביתה.
לפי כתב התביעה שהגישה משפחתו, זמן קצר לאחר שהגיע למקום הוא הותקף באלימות קשה. הדקירות חתכו את שני עורקי הצוואר ושני הוורידים המרכזיים — פציעות שבדרך כלל אינן מאפשרות הישרדות ללא טיפול רפואי מיידי.
צוותי החירום הגיעו במהירות. פרמדיקים החלו בטיפול מציל חיים, ובאותו רגע בדיוק התרחש אירוע נוסף שהפך את המקרה לחריג במיוחד: גבר בשם ניקולס דמרקו, בן 52, עלה לאמבולנס שהיה במקום — ונסע איתו.

צוותי החירום הגיעו במהירות. פרמדיקים החלו בטיפול מציל חיים, ובאותו רגע בדיוק התרחש אירוע נוסף שהפך את המקרה לחריג במיוחד: גבר בשם ניקולס דמרקו, בן 52, עלה לאמבולנס שהיה במקום — ונסע איתו.
המשטרה פתחה במרדף אחר האמבולנס הגנוב. המרדף הסתיים בהתנגשות, אך עבור לפונטס כל רגע היה קריטי. בשעה 9:55 בבוקר נקבע מותו, באותו חניון שבו נדקר.
אולם בעיני משפחתו, הסיפור אינו מסתיים בפשע אחד. לטענתם, מדובר בכשל מערכתי מתמשך.
החשוד המרכזי בדקירה, ג'ובאני נאוורו בן 23, נעצר באותו חניון פחות מ־24 שעות לפני האירוע — בחשד להסגת גבול. הוא שוחרר, ולמחרת בבוקר חזר למקום. לפי עורכי הדין של המשפחה, נאוורו צבר בעברו 28 הרשעות פליליות שונות, ובהן איומים בנשק, ניסיון פריצה ואיומים פליליים.
בעיני המשפחה, העובדה שאדם בעל עבר פלילי כזה נעצר ושוחרר, וחזר לאותו מקום למחרת, מעוררת שאלות קשות על האופן שבו הרשויות טיפלו בסיכון.
אך כתב התביעה אינו מתמקד רק בתוקף. אחת הטענות המרכזיות נוגעת דווקא לרכב החירום שנגנב.
לפי התביעה, האמבולנס של מחלקת הכבאות של דאוני לא היה מצויד במנגנון נגד גניבה מסוג טרמקו — מערכת נעילה מיוחדת שנועדה למנוע הנעת רכב חירום ללא מפתח מתאים. לטענת עורכי הדין, מנגנון כזה נדרש לפי חוקי קליפורניה ולפי נהלי בטיחות מקובלים.
בהיעדר המנגנון, טוענת המשפחה, כל אדם יכול היה להיכנס לאמבולנס ולהניע אותו — וכך בדיוק קרה.
“בשל כשל העירייה לצייד ולאבטח כראוי את רכב החירום שלה, הטיפול הרפואי שניתן לרינאלדו הופסק,” נכתב בתביעה. “כתוצאה מכך, הוא לא קיבל את הסיוע הרפואי הדחוף שנדרש לו.”
התביעה מציירת גם תמונת רקע רחבה יותר לגבי המתחם שבו התרחש האירוע. בין ינואר 2022 לדצמבר 2025 התקבלו כ־675 קריאות שירות באזור המרכז האזרחי והספרייה של דאוני. הקריאות כללו דיווחים על תקיפות, שוד, עבירות סמים, הצתות ואף עבירות מין.
שבועות ספורים לפני הרצח, ב־26 באוגוסט 2025, הוצג בפני מועצת העיר דו"ח שעסק בחששות ביטחוניים הקשורים לפעילות של חסרי בית באזור.
לטענת עורכי הדין, העירייה הייתה מודעת היטב לרמת הסיכון — אך לא נקטה צעדים מספקים.
במקום זאת, טוענת המשפחה, הוצב שלט המבטיח מעקב רציף של מצלמות אבטחה. לדבריהם, השלט יצר תחושת ביטחון מטעה.
“לפונטס הגיע לעמדת הטעינה כשהוא מאמין שהוא נמצא באזור מוגן,” נכתב בתביעה. “הוא הסתמך על הבטחת העירייה. ההבטחה הזו לא שיקפה את המציאות.”
בני משפחתו של לפונטס מדגישים כי בכל רגע לאחר הדקירה הייתה חשיבות מכרעת למהירות הטיפול. לדבריהם, האמבולנס והפרמדיקים היו הסיכוי היחיד שלו לשרוד.
עורך הדין המייצג את המשפחה, אלכסיס גלינדו, טען כי מדובר במקרה שבו רשויות העיר ידעו על הסיכונים — אך לא פעלו.
לדבריו, העירייה ידעה שהחניון בעייתי, ידעה שהחשוד נעצר שם יום קודם לכן, וידעה שרכב החירום אינו מצויד במנגנון אבטחה תקין.
“רינאלדו מת במרחק צעדים ספורים מהעזרה שהייתה אמורה להציל אותו,” אמר.
לפי החוק בקליפורניה, לעיריית דאוני עומדת תקופה של עד שנה להגיב רשמית לתביעה. העירייה יכולה לקבל את הטענות, לדחות אותן או להגיע להסדר פשרה. אם התביעה תידחה, הדרך תהיה פתוחה להליך משפטי מלא.
בינתיים נמשכים ההליכים הפליליים נגד שני הגברים המעורבים בפרשה: נאוורו, החשוד בדקירה, ודמרקו, החשוד בגניבת האמבולנס.
אך עבור משפחת לפונטס, האחריות אינה מסתיימת באנשים הפרטיים.
לטענתם, מה שהוביל למותו של רינאלדו לא היה רק פשע אקראי — אלא שרשרת של החלטות, מחדלים והתעלמות מסיכונים.
רינאלדו לפונטס פרש לאחר שנים של עבודה במערכת הבריאות. באותו בוקר הוא יצא רק כדי להטעין את מכוניתו. הוא סמך על השלט שהבטיח שהמקום נמצא תחת פיקוח.
המציאות, כך טוענת משפחתו, הייתה אחרת לגמרי.