בקרוב בתחנת הדלק שלכם: המלחמה באיראן מטלטלת את שוק האנרגיה ומאיימת על כיסי הצרכנים

שוקי הסחורות אינם ממתינים להצהרות מדיניות. שעות לאחר תחילת מבצע "זעם אפי" והסלמת העימות עם איראן, הגיבו הסוחרים במהירות: הם קנו נפט — וביקוש חירום העלה את המחירים בחדות. נפט גולמי אמריקני מסוג וסט טקסס ביניים טיפס בכ־7.6% לרמה של 72.12 דולר לחבית, ואילו נפט מסוג ברנט, מדד הייחוס הבינלאומי, זינק בכ־8.6% ל־79.11 דולר.

העליות הללו אינן רק מספרים על מסכים. הן מתורגמות בתוך שבועות לעלייה במחירי הדלק בתחנות, לייקור הובלה וייצור — ובהמשך ללחץ אינפלציוני רחב. עבור משקי בית שכבר מתמודדים עם יוקר מחיה, מדובר בהתפתחות רגישה.

 

כלכלנים מנסים לאמוד את ההשפעה. מחקרים קודמים בארצות הברית מצאו כי עלייה של 10 דולרים במחיר חבית נפט עשויה להעלות את מחיר הגלון בכ־25 סנט בתוך כשלושה שבועות. באירופה, הערכות מדברות על תוספת של עד חצי נקודת אחוז לאינפלציה במקרה של התייקרות ממושכת. אלה מספרים שנוגעים ישירות במדיניות מוניטרית, בריביות ובשוקי ההון.

 

בלב הדאגה ניצב מיצר הורמוז — מעבר ימי ברוחב של כ־33 קילומטר בנקודה הצרה ביותר, המחבר בין המפרץ הפרסי לים עומאן. לפי הערכות, כ־20% מהנפט העולמי — כ־20 מיליון חביות ביום — עוברים דרכו. ערב הסעודית, עיראק, איחוד האמירויות, קטר וכווית תלויות בו לייצוא אנרגיה. אמנם קיימים צינורות עוקפים, אך יכולתם מוגבלת ואינה מכסה את מלוא ההיקף.

הסיכון אינו תיאורטי. נתוני מעקב ספינות הצביעו בימים הראשונים להסלמה על האטה בתנועת מכליות, ומרכזי דיווח ימיים בבריטניה התריעו על תקריות ביטחוניות והפרעות ניווט באזור. גם אם המיצר אינו נסגר רשמית, עצם העלייה בסיכון הביטוחי והמבצעי מייקרת את השילוח — והעלות מגולגלת לצרכן.

במקביל לנפט, שוק הגז האירופי ספג זעזוע חריף. הודעה של חברת האנרגיה הקטרית על שיבושי ייצור על רקע המתיחות האזורית הובילה לזינוק של יותר מ־40% בחוזי הגז לאפריל בבורסות אירופה. היבשת, שכבר צמצמה את תלותה בגז הרוסי בעקבות המלחמה באוקראינה, נשענת בשנים האחרונות על גז טבעי נוזלי מהמפרץ. כל הפרעה משמעותית באספקה עלולה להתבטא בחשבונות חשמל גבוהים יותר בגרמניה, בצרפת ובאיטליה.

גם ערב הסעודית מצאה עצמה בכותרות, לאחר דיווחים על תקיפת תשתית אנרגיה באזור ראס תנורה. הרשויות מסרו כי האיום יורט וכי הפעילות נמשכת כסדרה, אך עצם האירוע חידד את הרגישות של מתקני אנרגיה במפרץ. שווקים נוטים להגיב לאי־ודאות — ולעיתים די באיום כדי להצית תנודתיות.

כלכלנים מנסים לאמוד את ההשפעה. מחקרים קודמים בארצות הברית מצאו כי עלייה של 10 דולרים במחיר חבית נפט עשויה להעלות את מחיר הגלון בכ־25 סנט בתוך כשלושה שבועות. באירופה, הערכות מדברות על תוספת של עד חצי נקודת אחוז לאינפלציה במקרה של התייקרות ממושכת. אלה מספרים שנוגעים ישירות במדיניות מוניטרית, בריביות ובשוקי ההון.

עם זאת, לא כל תרחיש קיצון מתממש. שוק האנרגיה העולמי מגוון יותר משהיה בעבר, ארצות הברית מייצרת כמויות שיא של נפט וגז, ולמדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי קיימים מאגרי חירום. השאלה המרכזית היא משך ועוצמת ההפרעה. זינוק חד וקצר עשוי להתפוגג; חסימה ממושכת של מיצר הורמוז או פגיעה חוזרת בתשתיות עלולות לשנות את התמונה.

המשקיעים עוקבים כעת אחר שלושה משתנים: רמת הסיכון לשיט במפרץ, היקף הפגיעה בתשתיות אנרגיה אזוריות, והמסרים המדיניים בדבר חופש השיט. כל התפתחות עשויה להזיז את המחיר במהירות.

בסופו של דבר, מיצר צר יחסית במזרח התיכון ממשיך לשאת משקל גלובלי עצום. כל עוד הוא פתוח ומתפקד, הכלכלה העולמית יכולה לנשום. אם תנועת האנרגיה בו תיפגע באופן משמעותי, ההדף לא יישאר בגבולות המפרץ — הוא יגיע עד למשאבה הקרובה לביתכם.