מזכ"ל פיפ"א, מאטיאס גרפסטרום, השיב בזהירות: "אנו עוקבים אחר ההתפתחויות. מוקדם מדי להרחיב. המיקוד שלנו הוא בגביע עולם בטוח ובהשתתפות כל הנבחרות."
מאחורי המשפט המאופק הזה מסתתרת מציאות חסרת תקדים.
גביע העולם 2026 אמור להיערך ביוני–יולי בארצות הברית, קנדה ומקסיקו. איראן העפילה מהמוקדמות האסייתיות מהמקום הראשון בבית שלה, בזכות הישגים ספורטיביים מובהקים. לוח המשחקים כבר נקבע: ב־15 ביוני נגד ניו זילנד באצטדיון סופי שבאינגלווד; ב־21 ביוני נגד בלגיה באותו אצטדיון; וב־26 ביוני נגד מצרים בסיאטל. מחנה האימונים תוכנן בטוסון שבאריזונה.

מבחינה משפטית, נכון לעכשיו אין חסם מיידי. ממשל טראמפ הרחיב בתחילת 2026 את איסור הכניסה לעשרות מדינות, ובהן איראן, אך החריג במפורש ספורטאים, מאמנים וסגלים המשתתפים בגביע העולם ובאירועים בינלאומיים דומים. גם מנגנון אשרות ייעודי לאוהדים קיים. אולם ההסדרים הללו נשענים על הנחת יסוד אחת: יציבות בסיסית ביחסים המדיניים. הנחה שכעת מוטלת בספק.
אלא שכעת, שלושה חודשים לפני שריקת הפתיחה, המדינה שאמורה לארח את הנבחרת נמצאת בעימות צבאי ישיר עם מדינתה. תרחיש כזה לא נכתב בשום ספר כללים של הכדורגל העולמי.
מבחינה משפטית, נכון לעכשיו אין חסם מיידי. ממשל טראמפ הרחיב בתחילת 2026 את איסור הכניסה לעשרות מדינות, ובהן איראן, אך החריג במפורש ספורטאים, מאמנים וסגלים המשתתפים בגביע העולם ובאירועים בינלאומיים דומים. גם מנגנון אשרות ייעודי לאוהדים קיים. אולם ההסדרים הללו נשענים על הנחת יסוד אחת: יציבות בסיסית ביחסים המדיניים. הנחה שכעת מוטלת בספק.
ההיסטוריה בין שתי הנבחרות טעונה ממילא. במונדיאל 1998 בצרפת ניצחה איראן 1:2 במשחק שסימל הרבה מעבר לספורט. בשנת 2022 בקטאר גברה ארצות הברית 0:1 והדיחה את איראן מהטורניר. אלא שהמפגשים ההם התקיימו בצל מתיחות דיפלומטית — לא בזמן מלחמה גלויה בין המדינות.
כעת מתעוררות שאלות שלא היו בעבר:
האם שחקנים שמשפחותיהם מצויות תחת הפגזות יוכלו להתרכז בטורניר? האם שלטונות איראן — הנוכחיים או אלה שיבואו — יאשרו יציאה לארצות הברית? האם קהל אמריקני יקבל נבחרת ממדינה שממשלתו נלחמת בה? ומה יקרה אם ההגרלה תזמן מפגש ישיר בין השתיים בשלבי ההכרעה?
התאחדות הכדורגל הבינלאומית נוהגת להצהיר כי "הספורט מעל לפוליטיקה". גביע העולם נערך בעבר בארגנטינה של ימי הדיקטטורה, ברוסיה ובקטר. בכל פעם נמצא הנימוק להמשיך. אולם 2026 מציב מצב שונה בתכלית: לא מארחת שנויה במחלוקת, אלא מארחת המצויה בעימות צבאי עם אחת המשתתפות.
התקדים ההיסטורי הקרוב ביותר הוא סירוב מדינות ערביות לשחק מול ישראל בטורנירים שונים — אך גם אז לא דובר במצב שבו מדינה מותקפת שולחת את נבחרתה לשחק על אדמת התוקפת.
יוני יגיע. ייתכן שתושג הפסקת אש, ייתכן שיחול שינוי שלטוני באיראן, וייתכן שהכדורגל ינצח את המציאות. אך אם המלחמה תימשך — תעמוד פיפ"א בפני הכרעה שלא נדרשה לה מעולם: האם טורניר שמטרתו לאחד עמים יכול לכלול נבחרת ממדינה שמארחתו מצויה עמה במלחמה?
ואולי זו אינה רק שאלה של ספורט. אולי זו השאלה של 2026 כולה: עד כמה גדולה צריכה להיות מלחמה כדי לשנות את לוח המשחקים של העולם.





















