
במבט ראשון זה נשמע כמו שינוי טכני בפרוצדורה בנקאית. בפועל, מדובר בצעד שעשוי להשפיע ישירות על חייהם של מיליוני אמריקנים. כ־50 אחוזים מהאזרחים אינם מחזיקים בדרכון תקף – לא משום שהם שוהים במדינה שלא כחוק, אלא משום שמעולם לא נזקקו למסמך כזה. עבור רבים מהם, דרישה פתאומית להצגת דרכון כתנאי להמשך החזקת חשבון בנק עלולה להפוך למחסום ממשי בפני גישה למשכורת, לחסכונות ולתשלומים בסיסיים.

הבעיה: הבנקים אינם מוסדות אכיפה, אלא תשתית אזרחית בסיסית. כיום, כללי "הכר את הלקוח" מחייבים זיהוי באמצעות שם, כתובת ותאריך לידה – מידע שניתן לאמת באמצעות רישיון נהיגה או תעודת זהות מדינתית. דרישה להוכחת אזרחות משנה את תפקידם של הבנקים מן היסוד: מספקי שירותים פיננסיים לגורמי סינון אזרחי בפועל. מנהלים בכירים במערכת הבנקאית כבר מזהירים מפני "יצירת חסמים חדשים לגישה לשירותים פיננסיים", ניסוח עדין למדי לסיכון של ניתוק אוכלוסיות שלמות מחשבון בנק פעיל.
לפי ארבעה גורמים המעורים בדיונים, האפשרויות הנשקלות כוללות חיוב בנקים לאסוף נתוני אזרחות מכל הלקוחות, ואף לדרוש הוכחות פורמליות. פרטי המתווה טרם נסגרו: לא ברור אם הבנקים יידרשו רק לאמת נתונים, או שמא יוטל עליהם גם לסגור חשבונות של מי שאינם יכולים להציג תיעוד כנדרש. לא ברור גם כיצד יטופלו מהגרים השוהים כחוק בארצות הברית עם אשרות בתוקף, או אזרחים ותיקים שפתחו חשבון לפני עשרות שנים ומעולם לא החזיקו בדרכון.
הבית הלבן סירב להתייחס לפרטים, ודובר הממשל מסר כי כל דיווח על מדיניות שטרם הוכרזה רשמית הוא בגדר ספקולציה. עם זאת, גורמים במשרד האוצר מעידים כי נבחנים צעדים רחבים יותר לצמצום גישתם של שוהים בלתי מורשים למערכת הבנקאית – מה שמחזק את ההערכה כי הבנקים עומדים להפוך לחוליה נוספת במערך אכיפת ההגירה.
כאן מתחדדת הבעיה: הבנקים אינם מוסדות אכיפה, אלא תשתית אזרחית בסיסית. כיום, כללי "הכר את הלקוח" מחייבים זיהוי באמצעות שם, כתובת ותאריך לידה – מידע שניתן לאמת באמצעות רישיון נהיגה או תעודת זהות מדינתית. דרישה להוכחת אזרחות משנה את תפקידם של הבנקים מן היסוד: מספקי שירותים פיננסיים לגורמי סינון אזרחי בפועל. מנהלים בכירים במערכת הבנקאית כבר מזהירים מפני "יצירת חסמים חדשים לגישה לשירותים פיננסיים", ניסוח עדין למדי לסיכון של ניתוק אוכלוסיות שלמות מחשבון בנק פעיל.
המהלך משתלב בדפוס רחב יותר של צעדים שנוקט הממשל בשנים האחרונות במטרה להרחיב את הפיקוח על מהגרים בלתי מורשים. לאחרונה דווח כי רשות המסים העבירה מידע חסוי לגורמי אכיפת הגירה; מוקדם יותר הושקו תוכניות מעקב רחבות היקף אחר מהגרים; ואף הופעלו חוקים ישנים כדי להעמיד לדין מי שלא נרשמו במרשמים ממשלתיים. אלא שכאן מדובר בשינוי עמוק יותר: פגיעה אפשרית בנגישות לשירות בסיסי שכלכלת שוק מודרנית אינה יכולה לפעול בלעדיו.
משפטנים בתחום הבנקאות והמשפט החוקתי מטילים ספק בסמכות החוקית להטיל חובת אימות אזרחות על בנקים, ומזהירים מפני פגיעה בפרטיות הלקוחות ובשוויון הגישה למערכת הפיננסית. מעבר לשאלות החוקיות, מתחדדת השאלה החברתית: האם מדינה דמוקרטית מוכנה להפוך מסמך נסיעות – כזה שמיליוני אזרחים מעולם לא נזקקו לו – לתנאי סף לניהול חשבון בנק?
בסופו של דבר, הדרכון האמריקני עלול להפוך ממפתח לעולם החיצון למפתח אל הכסף שלך עצמך. לא בגלל טיסה לחו"ל – אלא בגלל מהלך מדיניות שמבקש להגדיר מחדש מי נחשב "לקוח לגיטימי" במערכת הבנקאית של ארצות הברית.