
עד לשעות הבוקר נמדדו מעל 15 אינץ’ שלג בסנטרל פארק, ובאזורים בלונג איילנד, ובראשם מחוז סאפוק, נערמו יותר מ־22 אינץ’. הרחובות שהיו רגילים לשטף בלתי פוסק של מוניות, אוטובוסים והולכי רגל התרוקנו כמעט לחלוטין. מושל מדינת ניו יורק הכריזה על מצב חירום בכל חמשת רובעי העיר, בלונג איילנד ובמחוזות נוספים, וגם מדינת ניו ג’רזי כולה הוכנסה למצב חירום. תנועת כלי רכב פרטיים נאסרה משעות הערב של יום ראשון ועד לצהריים של יום שני, רכבת לונג איילנד הושבתה לחלוטין, קווי ניו ג’רזי טרנזיט הופסקו, ורכבת התחתית של ניו יורק פעלה במתכונת מצומצמת בלבד.

עד לשעות הבוקר נמדדו מעל 15 אינץ’ שלג בסנטרל פארק, ובאזורים בלונג איילנד, ובראשם מחוז סאפוק, נערמו יותר מ־22 אינץ’. הרחובות שהיו רגילים לשטף בלתי פוסק של מוניות, אוטובוסים והולכי רגל התרוקנו כמעט לחלוטין. מושל מדינת ניו יורק הכריזה על מצב חירום בכל חמשת רובעי העיר, בלונג איילנד ובמחוזות נוספים, וגם מדינת ניו ג’רזי כולה הוכנסה למצב חירום. תנועת כלי רכב פרטיים נאסרה משעות הערב של יום ראשון ועד לצהריים של יום שני, רכבת לונג איילנד הושבתה לחלוטין, קווי ניו ג’רזי טרנזיט הופסקו, ורכבת התחתית של ניו יורק פעלה במתכונת מצומצמת בלבד.
ההשבתה ניכרה היטב גם בשדות התעופה. ברחבי החוף המזרחי בוטלו ביום אחד יותר מ־5,500 טיסות, וכ־9,000 נוספות עוכבו. נמלי התעופה של ניו יורק ובוסטון היו בין הנפגעים המרכזיים. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן מאמדני, הגדיר את היום כ“יום שלג אמיתי”, הראשון מאז 2019, והורה על סגירת מערכת החינוך העירונית – החלטה שזיכתה אותו באהדה ציבורית לאחר שבסערה קודמת הסתפק בלמידה מרחוק ועורר ביקורת.
במקביל להשבתת התחבורה, נגרם נזק נרחב לתשתיות החשמל. עד שעות הבוקר נותרו יותר מ־577 אלף משקי בית ללא אספקת חשמל לאורך החוף המזרחי – מבוסטון דרך ניו יורק ועד וושינגטון. רוחות חזקות, שהגיעו למהירות של כ־60 מייל לשעה, הפילו עצים וניתקו קווי מתח. שירות מזג האוויר הלאומי הגדיר את תנאי הנסיעה כ“קרובים לבלתי אפשריים”, אך ציין כי בניגוד לגלי קור קודמים, צפויה התחממות הדרגתית שתסייע להתאוששות מהירה יחסית במהלך השבוע.
לצפייה בסרטון: https://www.facebook.com/share/v/1Dx5ApSp75/
אולם מאחורי התמונה הדרמטית של עיר קפואה עלו מחדש שאלות חברתיות כבדות משקל. בחורף הקודם נספו ברחובות ניו יורק יותר מתריסר חסרי בית מקור קיצוני, והציבור דרש צעדים חריפים יותר להגנה על אוכלוסיות פגיעות. הפעם, כאשר נשאל ראש העיר אם יינקטו צעדים כפויים להעברת חסרי בית למקלטים מחוממים – כפי שנעשה בעבר – הוא נמנע מתשובה חד־משמעית. כלי תקשורת מקומיים מתחו ביקורת על תפקוד מערך פינוי השלג והתגובה האיטית בשעות הראשונות של המשבר, והאירו מחדש את הפער בין ניהול חירום טכני לבין האחריות החברתית בעת אסון.
מבחינה מטאורולוגית, הסופה הנוכחית ממוצבת כאחת המשמעותיות שנרשמו באזור בעשורים האחרונים. אם יישבר רף של כ־20.9 אינץ’ שלג בסנטרל פארק, היא תצטרף לחמש סופות השלגים הגדולות בתולדות העיר. השיא ההיסטורי, שנרשם בשנת 2016, עמד על כ־27.5 אינץ’. בחלקים מניו ג’רזי כבר דווח על הצטברות של למעלה משני רגל שלג, נתון שממחיש את עוצמת האירוע גם מחוץ לגבולות המטרופולין.
מעבר לדרמה המיידית, הסערה מציפה סוגיה רחבה יותר: כיצד נערכות ערים גדולות לעידן של אירועי קיצון הולכים וגוברים בתדירותם ובעוצמתם. תשתיות חשמל שתוכננו לפני עשרות שנים, מערכות ניקוז המותאמות לאקלים של המאה העשרים, ומנגנוני תגובה שנבנו למציאות יציבה יותר – כולם עומדים כיום בפני מבחן חוזר ונשנה. ניו יורק, כמו בוסטון וערים נוספות לאורך החוף המזרחי, נדרשת לשאול לא רק כיצד לשוב לשגרה לאחר כל סופה, אלא עד כמה המילה “היסטורית” עוד מתארת חריג – או שמא היא מתחילה להישמע כמו נורמה חדשה.