לוס אנג'לס: בריכות ירוקות ועזובה סימנו מוות - הכנופיה ששדדה עיזבונות של קשישים

הם לא פרצו לכספות ולא סחרו בסמים. הם חיפשו סימנים שקטים להזנחה: בריכות שהתכסו אצות, גינות שחדלו מלהיגזם, תריסים מוגפים לאורך זמן. כך סרקו חברי רשת עבריינית שכונות יוקרה בלוס אנג’לס, זיהו בתים שבעליהם קשישים, חולים או בודדים, וכאשר מצאו יעד מתאים — פעלו במהירות. השבוע נגזר דינו של האחרון מבין חברי הכנופייה שהורשעו: ג’יימס קנטור, בן 46, שנשלח ל־4 שנים ו־3 חודשים בכלא פדרלי לאחר שהודה בקשירת קשר לביצוע הונאת מחשב כחלק מתכנית שיטתית לזיוף צוואות, השתלטות על עיזבונות והונאת רשויות.

על פי ממצאי החקירה וההליכים בבית המשפט הפדרלי, חברי הרשת שילבו סיורים פיזיים עם שימוש בכלי מיפוי מקוונים ובמאגרי מידע ציבוריים כדי לאתר מקרי מוות טריים של בעלי נכסים ללא יורשים ברורים. לאחר זיהוי היעד הופעל מנגנון זיוף מסמכים: צוואות, ייפויי כוח והסדרי נאמנות נערכו על שם אנשים שכבר הלכו לעולמם, והוגשו לגורמים מנהליים ופיננסיים כדי להעביר נכסים לשליטת הרשת. קנטור, בנו של סוחר האמנות הוותיק פול קנטור שפעל בלוס אנג’לס במחצית השנייה של המאה העשרים, היה מעורב בזיוף מסמכי נאמנות על שמה של ג’ון וילדינג, שנפטרה, במטרה להעביר את נכסיה לשליטת מנהיגת הרשת, קרוליין הרלינג. הוא אף סייע בהגשת בקשות מרמה להאצת העברות נכסים. לפי כתב האישום, היעד היה השתלטות על כ־2.6 מיליון דולר; בפועל הודה בקבלת כ־64 אלף דולר מהכספים שנגזלו.

 

על פי ממצאי החקירה וההליכים בבית המשפט הפדרלי, חברי הרשת שילבו סיורים פיזיים עם שימוש בכלי מיפוי מקוונים ובמאגרי מידע ציבוריים כדי לאתר מקרי מוות טריים של בעלי נכסים ללא יורשים ברורים. לאחר זיהוי היעד הופעל מנגנון זיוף מסמכים: צוואות, ייפויי כוח והסדרי נאמנות נערכו על שם אנשים שכבר הלכו לעולמם, והוגשו לגורמים מנהליים ופיננסיים כדי להעביר נכסים לשליטת הרשת. קנטור, בנו של סוחר האמנות הוותיק פול קנטור שפעל בלוס אנג’לס במחצית השנייה של המאה העשרים, היה מעורב בזיוף מסמכי נאמנות על שמה של ג’ון וילדינג, שנפטרה, במטרה להעביר את נכסיה לשליטת מנהיגת הרשת, קרוליין הרלינג. הוא אף סייע בהגשת בקשות מרמה להאצת העברות נכסים. לפי כתב האישום, היעד היה השתלטות על כ־2.6 מיליון דולר; בפועל הודה בקבלת כ־64 אלף דולר מהכספים שנגזלו.

 

הפרשה הקשה ביותר נחשפה בשרמן אוקס, שכונת מגורים בלוס אנג’לס. בקיץ 2020 פרץ מתיו קרות’, בן 52 משכונת סטודיו סיטי, לביתו של צ’ארלס וילדינג ג’וניור, תושב המקום שנודע כאדם מסוגר ועצמאי. קרות’ טען שבא לבצע “ביקור רווחה”, אך בפועל החל בהשתלטות על הבית והנכסים. בספטמבר אותה שנה נפטר וילדינג ג’וניור, בנסיבות שנותרו לא ברורות. במקום לדווח על המוות, המשיכה הרשת לנהל את חשבונותיו, להפעיל את עסקיו ולמכור רכוש בשמו. כאשר שכנים פנו למשטרה בשנת 2021 בעקבות היעדרותו הממושכת, הופיעה הרלינג בפני החוקרים והציגה עצמה כחברה קרובה, תוך שטענה כי עבר לעיר אחרת. באותה עת כבר נרשמה כנאמנה על עיזבונו מכוח מסמכים מזויפים.

בהמשך התברר כי גופתו של וילדינג ג’וניור פורקה וחלקיה פוזרו. עצמותיו לא נמצאו עד היום. הפרטים הללו, שעלו במהלך החקירה, הוסיפו מימד מזעזע לפרשה שלכאורה עסקה בהונאה “לבנה” של מסמכים ונכסים, והפכו אותה לעדות קודרת על ניצול ציני של מוות ובדידות.

גזרי הדין משקפים את חלוקת התפקידים ברשת. קרוליין הרלינג, מנהיגת הכנופייה, נידונה ל־20 שנות מאסר פדרלי. מתיו קרות’, שהיה מעורב ישירות בפריצה לבית ובהשתלטות הפיזית על הנכס, נידון ליותר מ־16 שנות מאסר. קנטור, שסיפק את הכישורים הטכניים לזיוף מסמכים ולהנעת מנגנון ההונאה, קיבל את העונש הקל מבין השלושה — 4 שנים ו־3 חודשים — וכן חויב בפיצוי של כ־477 אלף דולר לנפגעים.

התביעה הפדרלית הדגישה כי בניגוד לנאשמים רבים בתיקי הונאה המגיעים מרקע מוחלש, קנטור נהנה מהשכלה ומהזדמנויות, ובחר במודע להשתתף בפשיעה מאורגנת. פרשת שרמן אוקס חורגת מתיק פלילי נקודתי: היא מציבה מראה לחברה שבה בדידות וזקנה הופכות לפגיעוּת הניתנת לניצול, וממחישה עד כמה קל, לכאורה, להפוך מוות לנכס באמצעות מסמך מזויף וחתימה כוזבת. עצמותיו של צ’ארלס וילדינג ג’וניור טרם נמצאו; ההכרעה המשפטית, לפחות, כבר ניתנה — באיחור כואב, אך בנחרצות.