
מחקר בינלאומי חדש בחן 151 ערים ברחבי העולם והשווה בין שכר ממוצע למחירי דירות, משכנתאות והון עצמי נדרש. המסקנה ברורה: בערים מסוימות בארה"ב, גם שתי משכורות ממוצעות כבר לא מספיקות כדי להגיע למחיר של נכס סטנדרטי, במיוחד באזורים המבוקשים לאורך החוף.
בראש הרשימה נמצאת סן חוזה, העיר היקרה בעולם לקניית בית לפי המדד הזה. עובד ממוצע יכול להרשות לעצמו רק 27.3% ממחיר דירה טיפוסית. גם זוג עם שתי משכורות לא מצליח להגיע למחיר המלא. אחריה מדורגת לוס אנג'לס, שם רוכש יחיד מגיע ל-28.2% בלבד ממחיר נכס ממוצע.

ארבע ערים בקליפורניה נמצאות בראש רשימת הערים היקרות בעולם לרכישת נכס
את המקומות השלישי והרביעי תופסות לונג ביץ' וסן דייגו. גם שם השכר לא מדביק את קצב עליית המחירים, ורבים פשוט לא מצליחים להיכנס לשוק. בסן דייגו, אדם יחיד מגיע בערך לשליש ממחיר דירה.
הדירוג כולל עוד ערים אמריקאיות בצמרת: ניו יורק במקום השמיני, ואחריה מיאמי וסן פרנסיסקו. בסך הכול, שבע ערים בארה"ב נמצאות בין עשר הערים היקרות בעולם. מנגד, לונדון - שנחשבת לאחת הערים היקרות בעולם - מדורגת רק במקום ה-18.
מחוץ לארה"ב, ונקובר מדורגת במקום החמישי ברשימת הערים היקרות, עם יכולת רכישה של 34.9% בלבד עבור אדם יחיד. גם טורונטו, מיסיסוגה וברמפטון נכנסו לרשימת 20 הערים היקרות בעולם. באירופה מובילה פריז שבצרפת, ואחריה פורטו וליסבון - שתיהן בפורטוגל.
אבל יש גם צד הפוך לגמרי לתמונה. דטרויט מדורגת כעיר המשתלמת ביותר בעולם לקניית בית. לפי הנתונים, אדם עם שכר ממוצע יכול להרשות לעצמו בערך פי 2.4 ממחיר דירה ממוצעת בעיר. כלומר - אם דירה ממוצעת עולה נניח 100 אלף דולר, הוא יכול לעמוד גם בדירה ששווה כ-240 אלף דולר. כשמדובר בזוג עם שתי משכורות, זה כבר מגיע כמעט לפי 5 - כלומר סביב 480 אלף דולר על אותה דירה ממוצעת של 100 אלף. במילים פשוטות: בדטרויט המחירים נמוכים מספיק, כך שגם אנשים עם הכנסה רגילה יכולים לקנות דירה בלי קושי, ואפילו להרשות לעצמם משהו יקר יותר.
מיד אחריה נמצאת קטניה שבדרום איטליה, וגם שם שכר ממוצע מספיק כדי לרכוש דירה לבד. גרמניה בולטת עם שורה של ערים זולות יחסית, בהן דויסבורג, דורטמונד וברמן, שבהן מחירי הדיור נמוכים משמעותית ביחס להכנסות.
ריאן ריילי, מנהל השיווק בחברת Remitly, אמר כי "רכישת בית היא יעד מרכזי עבור רבים, אבל בערים גדולות רבות בעולם היא כבר לא בהישג יד של מרוויחים ממוצעים". לדבריו, הפערים בין ערים שונות משפיעים גם על ההחלטות של אנשים איפה לגור ולעבוד, במיוחד עבור משפחות או מי שמתכננים להקים אחת.