סערה באקדמיה: אירוע שמהלל את מנהרות חמאס במרכז יום עיון בניו יורק

בית הספר למשפטים של אוניברסיטת עיר ניו יורק, המוסד הציבורי היחיד למשפטים בעיר, עומד לארח באמצע חודש מרץ אירוע אקדמי המציג את רשת המנהרות של חמאס במונחים תיאורטיים כ”שימוש דה־קולוניאלי בקרקע” וכ”התנגדות להתנחלות”. עצם המסגור עורר ביקורת חריפה ותגובות זועמות בקהילה היהודית ובמערכת הפוליטית, וקונסול ישראל בעיר דרש את ביטול האירוע.

האירוע אורגן על ידי ארגון “סטודנטים למען צדק בפלסטין” הפועל בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת עיר ניו יורק. ההרצאה, שכותרתה “המחתרת בעזה”, אמורה להינתן בידי ד”ר הדיל אסאלי, חוקרת אנתרופולוגיה מאוניברסיטת קולומביה. בפרסומים לאירוע נכתב כי מדובר ב”חקירה אנתרופולוגית של ההיסטוריה והשימוש במנהרות בעזה, תוך בחינת שימוש בקרקע וארגון חברתי כהתנגדות להתנחלות”. האירוע מתוכנן להתקיים בחדר הקהילה של בית הספר למשפטים במנהטן.

 

האירוע אורגן על ידי ארגון “סטודנטים למען צדק בפלסטין” הפועל בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת עיר ניו יורק. ההרצאה, שכותרתה “המחתרת בעזה”, אמורה להינתן בידי ד”ר הדיל אסאלי, חוקרת אנתרופולוגיה מאוניברסיטת קולומביה. בפרסומים לאירוע נכתב כי מדובר ב”חקירה אנתרופולוגית של ההיסטוריה והשימוש במנהרות בעזה, תוך בחינת שימוש בקרקע וארגון חברתי כהתנגדות להתנחלות”. האירוע מתוכנן להתקיים בחדר הקהילה של בית הספר למשפטים במנהטן.

 

רשת המנהרות של חמאס נבנתה במשך למעלה מעשור מתחת לאזורים אזרחיים צפופי אוכלוסין ברצועת עזה, תוך הפניית משאבים נרחבים למטרות צבאיות. המנהרות שימשו לתקיפות נגד חיילים ישראלים, להסתרת פעילי חמאס ואמצעי לחימה, ולהחזקת בני ערובה. על פי עדויות ופרסומים שונים, חלק מהחטופים הוחזקו בתנאים קשים במרחבים התת־קרקעיים, והקמת המנהרות בלב שכונות מגורים תרמה להיקף ההרס ברצועה, בעוד האוכלוסייה האזרחית לא הורשתה להשתמש בתשתית זו כמקלט.

הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אופיר אקוניס, פנה במכתב רשמי להנהלת האוניברסיטה ודרש לבטל את האירוע. לדבריו, מתן במה אקדמית למסגור תשתיות טרור כשיח לגיטימי של “התנגדות” חוצה קו אדום מוסרי ומהווה נורמליזציה של טרור. דרישתו זכתה לגיבוי מגורמים בקהילה היהודית ומארגונים אזרחיים נוספים.

ד”ר אסאלי, המרצה המוזמנת, משמשת חוקרת במרכז למדע וחברה של אוניברסיטת קולומביה. מחקריה עוסקים, על פי אתר האוניברסיטה, ב”מורשות קולוניאליות מתמשכות של מדעי כדור הארץ” וב”דרכי ידע אנטי־קולוניאליות בדרום פלסטין”. בשנים האחרונות פרסמה טקסטים שבהם תיארה את רשת המנהרות כמרחב “המתחמק מלכידה קולוניאלית”, ואף כ”צורת התנגדות חיונית”, מבלי להתייחס במפורש לארגון חמאס או לאופיו כארגון טרור. בעבודת הדוקטורט שלה הציגה את המנהרות כמקרה מבחן לחשיבה מחודשת על פרדיגמות מדעיות וקפיטליסטיות־קולוניאליות.

ביקורת ציבורית הופנתה גם לעמדותיה הפוליטיות של אסאלי, שביטאה ברשתות החברתיות תמיכה ב”התנגדות בכל צורותיה” וקראה לסיום הציונות. על פי תביעה שהוגשה בשנת 2024, היא אף ביטלה שיעורים במהלך מחאות אנטי־ישראליות בקמפוס אוניברסיטת קולומביה ועודדה סטודנטים להשתתף בעצרות.

המסגרת התיאורטית שעליה נשענים חלק מכתיבתה ופעילותה של אסאלי – תפיסת ה”קולוניאליזם המתיישב” – זוכה לביקורת גוברת בקרב חוקרים ואנשי ציבור. מבקריה טוענים כי היא מציגה את ישראל כישות קולוניאלית זרה ומתעלמת מהקשר ההיסטורי רב־הדורות של העם היהודי לארץ, כמו גם מהקשרי ההגירה של יהודים כפליטים שנמלטו מרדיפות. לטענת מבקרים אחרים, השימוש בפרדיגמה זו הפך לכלי אידאולוגי מרכזי בשיח אנטי־ציוני עכשווי, ולעיתים אף גולש לשיח אנטי־יהודי.

בית הספר למשפטים של אוניברסיטת עיר ניו יורק נקשר בשנים האחרונות בשורה של אירועים שנויים במחלוקת בהקשר של פעילות אנטי־ישראלית בקמפוס. בטקסי סיום בשנים 2022 ו־2023 נשמעו נאומים לוחמניים מצד פעילים אנטי־ציוניים, שעוררו סערה ציבורית רחבה. בתוך בית הספר פועל גם ארגון משפטי ללא מטרות רווח בשם “קליר – יצירת אחריות וחובת דין לאכיפת החוק”, המספק ייעוץ לקבוצות פעילים שונות בעיר, וחלק מבוגריו עומדים כיום בראש ארגוני מחאה אנטי־ציוניים בולטים.

מערכת אוניברסיטת עיר ניו יורק כוללת 26 מכללות וכ־240 אלף סטודנטים ברחבי העיר. בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על טיפול המערכת בתלונות על אנטישמיות ואפליה בקמפוסים שונים. סקירה חיצונית שבוצעה בשנה שעברה המליצה על רפורמה מקיפה במדיניות ההתמודדות עם אנטישמיות. הנהלת בית הספר למשפטים לא מסרה תגובה רשמית עד למועד הפרסום, והדיון הציבורי סביב קיום האירוע נמשך, תוך ציפייה להכרעה בשאלה אם מוסד ציבורי ימנע מתן במה למסגור אקדמי של תשתיות טרור כ”התנגדות לגיטימית”.