
את ההצעה מובילה יושבת ראש מועצת העיר, ג'ולי מנין, שקידמה בחודש שעבר חקיקה להגנת בתי תפילה כחלק מתוכנית רחבה יותר להתמודדות עם האנטישמיות בעיר. לפי נוסח החוק, ייקבע אזור חיץ של כ-30 מטרים סביב בתי כנסת, מסגדים, כנסיות ובתי ספר, במטרה למנוע הטרדה ואיומים על המתפללים - תוך אכיפה משטרתית. במקביל, מושלת ניו יורק קת'י הוקול מקדמת יוזמה מקבילה ברמה המדינתית, הכוללת אזור חיץ מצומצם יותר של כ-7.6 מטרים.

ארגונים יהודיים פועלים נגד הצעה חדשה שמטרתה להגן על בתי כנסת ובתי תפילה אחרים
החקיקה הגיעה לאחר שתי הפגנות בולטות בחודשים האחרונים, שהתלוו אליהן אמירות פוגעניות כלפי יהודים ואף קריאות בעד חמאס. פעילי שמאל שהובילו את האירועים הציגו אותם כמחאה פוליטית ולא כהתקפה על דת: בבית הכנסת פארק איסט במנהטן התקיים אירוע של נפש בנפש על עלייה לישראל, כולל מידע על מעבר להתנחלויות; ובקווינס התקיימה הפגנה מול אירוע נדל"ן ישראלי שכלל מידע על נכסים במעלה אדומים.
למרות זאת, ארבעה ארגונים יהודיים מהשמאל - JFREJ, JVP-NYC, IfNotNow NYC והמועצה האמריקאית ליהדות - פרסמו הצהרה משותפת שבה תקפו את הצעת החוק וטענו כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. שלושת הארגונים הראשונים אף תמכו בעבר בקמפיין הבחירות של ממדאני. "חקיקה שמגבילה מחאה פוגעת בחברה הפתוחה שאפשרה ליהודים לשגשג כאן", נכתב בהצהרה, ובהמשך צוין כי גם אם מחאה ליד בית כנסת יכולה לעורר פחד, הרי שכאשר מתקיימים בו אירועים פוליטיים - יש לקחת בחשבון אפשרות להפגנות.
הקבוצות קראו למועצת העיר להפיל את הצעת החוק, וציינו כי "דמוקרטיה פתוחה חיונית לביטחון כל תושבי ניו יורק, כולל הקהילות היהודיות". במקביל, ארגונים אנטי-ציוניים נוספים - ובהם Pal Awda, שארגנה את אחת ההפגנות - מקדמים קמפיין עצמאי נגד אזורי החיץ.
��� HAPPENING NOW OUTSIDE PARK EAST SYNAGOGUE
— Rabbi Poupko (@RabbiPoupko) November 20, 2025
Antisemites have showed up outside Park East synagogue and are chanting for intifada.
The Rabbi of the synagogue is a holocaust survivor who remembers vividly the horrors of Kristallnacht.
Now, he gets to see the same human… pic.twitter.com/fFDtt8nOhV
הדיון סביב החקיקה נוגע לסוגיות עקרוניות של חופש ביטוי, חופש דת וביטחון קהילתי. עבור קבוצות שמאל יהודיות, ביטחון הקהילה קשור לשיתופי פעולה עם קבוצות אחרות; אך מאז אוקטובר 2023, חלקים נרחבים בקהילה היהודית בארה"ב התרחקו מגישה זו לאחר שחוו תחושה של נטישה מצד בעלי ברית פוליטיים. במקביל, היו מקרים שבהם הפגנות מחוץ לבתי כנסת התדרדרו לאלימות, ובתי תפילה יהודיים הותקפו שוב ושוב בשנים האחרונות רק מעצם היותם מוסדות דת ליהודים.
למרות העימות הפוליטי, גם תומכי החוק וגם מתנגדיו מסכימים כי השפעתו המעשית צפויה להיות מוגבלת. החוק אינו אוסר על הפגנות מול מוסדות דת, אלא רק קובע מרחק מינימלי מהכניסה. כך למשל, אחת ההפגנות שעליהן נסובה הביקורת התקיימה גם ככה במרחק העולה על 30 מטרים, ולא הייתה מושפעת מהחקיקה אם הייתה בתוקף.
במישור הפוליטי, ההצעה מציבה את ממדאני בין הנהגת מועצת העיר, התומכת ביוזמה, לבין שורת ארגוני שמאל הדוקים אליו. ג'ולי מנין, שהפכה בחודש שעבר ליושבת הראש היהודייה הראשונה של מועצת העיר, מחזיקה תפקיד מרכזי בקידום המהלך. אם החוק יאושר במועצת העיר, הוא יועבר לאישור ראש העיר. במידה שממדאני יטיל וטו, המועצה תוכל לעקוף אותו ברוב של שני שלישים.
ממדאני עצמו טרם הביע עמדה בנושא ואמר כי הוא ממתין לבדיקה משפטית בנוגע להיתכנות החקיקה. בינתיים, הוויכוח סביב אזורי החיץ ממחיש שוב את הפערים העמוקים בקהילה היהודית המקומית – ואת האתגר הפוליטי שמונח לפתחה של עיריית ניו יורק.