נפתחה החקירה בסנאט מול ראש עיריית ניו יורק: ביטול צווי האנטישמיות עלול לסכן 2.2 מיליארד דולר

וושינגטון וניו יורק נכנסות למסלול התנגשות: הסנאט האמריקאי הודיע כי נפתחה חקירה (הליך פיקוח) נגד ממשל ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, בעקבות ביטול שורה של צווים עירוניים שנועדו להתמודד עם אנטישמיות ולהתנגד למדיניות החרם על ישראל. מי שמוביל את המהלך הוא הסנאטור ביל קאסידי, רפובליקני מלואיזיאנה, יו״ר ועדת הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיה (HELP), שבמכתב רשמי לעירייה הגדיר את הצעדים ככאלה שמעוררים “חששות רציניים” לגבי ההגנה על תלמידים יהודים — ואף רמז כי הם עלולים להציב בסיכון מימון פדרלי משמעותי למערכת החינוך בעיר.

 

הסנאטור ביל קאסידי, רפובליקני מלואיזיאנה, יו״ר ועדת הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיה (HELP), שבמכתב רשמי לעירייה הגדיר את הצעדים ככאלה שמעוררים “חששות רציניים” לגבי ההגנה על תלמידים יהודים — ואף רמז כי הם עלולים להציב בסיכון מימון פדרלי משמעותי למערכת החינוך בעיר.

 

לפי המסמכים שפורסמו בימים האחרונים, מוקד החקירה הוא החלטתו של ממדאני לבטל צווים מתקופת ראש העיר הקודם, אריק אדמס. בין הצווים שהוזכרו: צו שהקים את “משרד ראש העיר למאבק באנטישמיות” ויוזמות עירוניות נלוות, וכן צו שהציג התנגדות עירונית למדיניות “חרם, משיכת השקעות וסנקציות” נגד ישראל. במכתב, קאסידי מבקש לדעת כיצד — מעשית — עיריית ניו יורק תמשיך לטפל בתלונות אנטישמיות בבתי ספר, באיזו הגדרה תשתמש כדי לזהות אנטישמיות, והאם ניתנה הנחיה חדשה למערכת החינוך לאחר ביטול הצווים.

אחת הנקודות הרגישות ביותר מבחינת הסנאטור היא ביטול השימוש בהגדרת האנטישמיות של “הברית הבינלאומית לזיכרון השואה” (איי־אייץ’־אר־איי), הגדרה שנפוצה בממשלים ובמוסדות שונים ומשמשת לעיתים גם בהקשרים של מדיניות ותקנות. קאסידי מציג את ההגדרה ככלי עבודה מרכזי במאבק באנטישמיות, בעוד שממדאני — לפי דיווחים שונים — מתח ביקורת עליה בעבר בטענה שהיא עלולה לטשטש בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות. המחלוקת הזו, שהייתה עד לא מזמן ויכוח רעיוני־פוליטי, מקבלת כעת ממד פרוצדורלי: האם ביטול צעדים והגדרות ייתפס ככזה שמחליש את ההגנות על תלמידים יהודים ועלול להסתבך עם חובות פדרליות בתחום זכויות האזרח.

כאן נכנס המספר שמייצר כותרות: 2.2 מיליארד דולר. על פי מכתב קאסידי (והדיווחים עליו), זהו סדר הגודל של מימון פדרלי הקשור למערכת החינוך בניו יורק שעלול, לטענתו, להיות מושפע אם ייקבע שהעירייה אינה עומדת בדרישות פדרליות רלוונטיות להגנה על זכויות אזרח. חשוב לדייק: לא מדובר בהחלטה שכבר התקבלה על שלילת כספים, אלא באזהרה ובהצבת שאלות — סימון יעד פוליטי ומשפטי אפשרי, שיכול להתפתח בהמשך להליך בדיקה, לשימועים או ללחץ בין־מוסדי מול סוכנויות פדרליות.

אז מה קורה עכשיו, בפועל? בשלב זה החקירה מתנהלת ככלי פיקוח של ועדת סנאט: נשלח מכתב דרישה רשמי, הוצגו שאלות ממוקדות, ונקבע דד־ליין לתשובת העירייה — 19 בפברואר — שבו ממדאני נדרש להשיב על תוכניות הממשל שלו להתמודדות עם אנטישמיות בבתי ספר, על הגדרות עבודה, ועל קשרים (אם היו) עם גורמים פדרליים סביב ההשלכות האפשריות של ביטול הצווים. לאחר קבלת התשובה, הוועדה יכולה לבחור להסלים: לבקש מסמכים נוספים, לזמן גורמים לשימוע פומבי, או לחדד פנייה לסוכנויות פדרליות רלוונטיות.

בשלב הזה, התמונה עדיין פתוחה: מצד אחד, הסנאט מאותת שהוא רואה בביטול צעדים עירוניים נגד אנטישמיות “סוגיה פדרלית” דרך עדשת זכויות האזרח והחינוך; מצד שני, עיריית ניו יורק תוכל לטעון שהמאבק באנטישמיות יימשך בכלים אחרים, ושביטול צווים מסוימים אינו שקול לוויתור על הגנה על תלמידים. כלומר, השאלה המרכזית אינה רק מה בוטל — אלא מה יחליף זאת: מדיניות, נהלים, מנגנוני אכיפה והגדרות שיאפשרו להוכיח שההגנה על תלמידים יהודים לא נחלשת.