
"העצים לא גדלים עד השמיים. זה לא יימשך לנצח," אמר טד ויסברג, מנכ"ל בית ההשקעות סיפורט סקיוריטיז וסוחר ותיק בן 85. "למרבה הצער, אף אחד לא מצלצל בפעמון ומודיע מתי צריך לרדת מהעץ." ויסברג, שחווה מקרוב משברים קודמים — מיום שני השחור בשנת 1987, דרך משבר האשראי של 2009–2007 ועד מגפת הקורונה — שומר עד היום כובעים מתקופות שבהן נחגגו אבני דרך רחוקות בהרבה, כמו "דאו 10,000" ו"דאו 15,000". לדבריו, הניסיון אינו מחסן מפני טעויות: "הוא רק מזכיר לך כמה קל לחזור עליהן."

החגיגות על רצפת הבורסה לוו בתחושת אופוריה, אך מאחורי השיא ההיסטורי מסתתרת חרדה גוברת מפני התפתחות בועה פיננסית נוספת — הפעם סביב מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית.
הדרך אל חמישים אלף הייתה מסחררת. לאחר המשבר הפיננסי העולמי של סוף העשור הקודם, אז צנח המדד לשפל של כ־6,600 נקודות, הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב מהיר בהרבה ממקבילותיה בעולם המערבי. מגזר הטכנולוגיה, ובראשו תעשיות התוכנה והשבבים של עמק הסיליקון, הפך למגנט עולמי להון. מאז מגפת הקורונה הכפיל המדד את ערכו, כשמשקיעים מכל העולם מזרימים כספים לשוק המניות האמריקאי.
אלא שהראלי האחרון הדגיש את הפרדוקס שבמרכז החגיגה: אותן ענקיות טכנולוגיה שמובילות את העליות הן גם מקור הדאגה המרכזי. חברת אמזון הודיעה כי תשקיע השנה סכום עתק של כ־200 מיליארד דולר בפיתוח בינה מלאכותית, שבבים, רובוטיקה ולוויינים במסלול נמוך. יום קודם לכן הכריזה חברת אלפבית על הרחבת השקעות דומה. המשקיעים שואלים אם ההימור העצום הזה אכן יניב רווחים שיצדיקו את תגי המחיר, או שמדובר במירוץ יקר שעשוי להתברר כבועה.
החשש בא לידי ביטוי מיידי בשוק: מניית אמזון צנחה בכשבעה אחוזים דווקא ביום ההכרזה. גם מניות של חברות תוכנה ספגו ירידות, לאחר שחברת אנתרופיק הציגה כלים חינמיים לאוטומציה של שירותים משפטיים ועסקיים — מהלך שעורר חשש לפגיעה במודלים העסקיים המסורתיים.
"יש היום חברות מצוינות עם תמחור בעייתי," אמר ניל הנסי, משקיע ותיק ויושב ראש בית ההשקעות הנסי אדוויזורס. "אלה חברות שמרוויחות הרבה כסף, ולכן המשקיעים מרגישים בטוחים מדי." לדבריו, הכסף ממשיך לזרום לשוק המניות כמעט כברירת מחדל, אך היסטורית, ביטחון מופרז הוא סימן אזהרה.
גם בתוך מדד הדאו עצמו מסתתרים פערים. מניות של חברות צריכה ותעשייה מסורתית — ובהן נייקי, פרוקטר אנד גמבל והום דיפו — מציגות ביצועי חסר ביחס למניות הטכנולוגיה. במקביל, אנליסטים ותיקים עוקבים אחר היחס בין מדד דאו ג'ונס התעשייתי לבין מדד דאו ג'ונס התחבורה, המשקף את מצב חברות השילוח, התעופה והלוגיסטיקה. לאורך השנה האחרונה פיגר מדד התחבורה, אך בשבועות האחרונים רשם התאוששות חדה, אולי בשל ציפייה להורדת ריבית ולהקלות במדיניות סחר.
"אם המדדים אינם נעים יחד, זה אות אזהרה לכלכלה ולשוק," אמר צ'אק קרלסון, העורך הראשי של תחזית תורת הדאו. לדבריו, העלייה המחודשת במדד התחבורה עשויה לבשר על התאוששות בפעילות הכלכלית הריאלית — אך היא גם עלולה להתברר כהתלהבות זמנית.
במקביל לראלי בבורסה, שוק הקריפטו הפגין תנודתיות חריפה. ביטקוין התאושש מעל שבעים אלף דולר לאחר ירידה חדה בשבועות הקודמים. העלייה החזירה רוח גבית למניות של חברות הפועלות בתחום המסחר במטבעות דיגיטליים, אך גם שם מרחף סימן שאלה גדול לגבי יציבות הענף.
כבר בתחילת המאה העשרים הזהיר מייסד המדד, צ'רלס דאו, מפני התנודתיות הנובעת משילוב בין מחזורים כלכליים לפסיכולוגיה אנושית. "המשקיעים נוטים להיות אופטימיים מדי בזמנים מסוימים ופסימיים מדי באחרים," כתב בשנת 1900. יותר ממאה שנה אחר כך, הדברים נשמעים אקטואליים מתמיד.
כאשר וול סטריט חוגגת את רף חמישים אלף הנקודות, השאלה איננה אם יבוא תיקון — אלא מתי. הדרך לשישים אלף, ואולי גם למאה אלף בעתיד הרחוק, עשויה לעבור דרך תקופות של שכרון חושים, השקעות עתק והבטחות לשינוי פני התעשייה. ההיסטוריה מלמדת שכל גל אופוריה כזה נבחן בסופו של דבר במבחן המציאות — ולעיתים, גם במחיר כואב.